האם מנעו סלקטורים של מועדון הריקודים "אולטראסאונד",
בקיבוץ יגור,
כניסתם של שניים, כתוצאה מ"מוצאם המזרחי" או מ"חזותם" - כטענת שני התובעים, באמצעות עו"ד יוסי נקר; או שמא למוצא ולמראה אין קשר לשאלה אם יוכנס אורח למועדון, כאשר המועדון פתוח לכולם - כטענת הנתבעים, באמצעות עו"ד גיורא מיכאלי
(בלטר, גוט, אלוני ושות')?
האם זהו מקרה של מניעת כניסה למקום ציבורי, אספקה ומתן שירות, העולים בגדר הפליה אסורה, כאמור בחוק "איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים", כטענת התובעים; או שצודקים מפעילי המועדון בטענתם שהשיקולים של ה"סלקטורים", יסודם בכמות המוזמנים ביחס ליכולת תפוסת המועדון, שיקולי ביטחון, והתאמת גיל המוזמנים לטיב האירוע, במיוחד כשמדובר במועדון שמפעיל "ליין סטודנטים"?
מפעילי המועדון מודים שתיתכן מדי פעם גם טעות בשיקול הדעת של הבודקות או המאבטחים, שלא התירו כניסתו של אורח זה או אחר, כשמדובר במסת בליינים גדולה - אך טעות אינה בגדר הפליה. "תפקיד הסלקטורים הוא, בעיקרו, שמירה על שלום הציבור וקהל המבקרים מפני כניסת מבקרים שעשויים להציב סיכון מוגבר, לאור הצירוף הנפיץ יחסית של גיל צעיר, צפיפות, מתח מיני ושימוש בסמים ואלכוהול על-ידי חלק מן הבליינים, שאינו בשליטת המועדון", מוסיפים הנתבעים, ומציינים שלפי נוהלי המועדון רשאים להיכנס לתוכו רק מי שהזמינו מקומות מראש, וגם כניסתם של אלה תסורב, אם הם עלולים להפר את הסדר הציבורי.
התובעים משיבים כי בעת שכניסתם נמנעה למועדון, הם ראו שמוכנסים אנשים שאינם מוזמנים או מופיעים ברשימה כלשהי, וזאת לאחר שהראו תעודת זהות בלבד, וכי כל האנשים שכניסתם סורבה היו "בעלי חזות מזרחית". לטענתם, טענת המועדון כי מדובר ב"מסיבת סטודנטים ומוזמנים בלבד", או בדבר הצורך לרישום מוקדם - אינם אלא תירוץ להפליה באופן הכנסת המבלים למועדון, ולכן הם טוענים לעוולה, מכוח החוק המעניק פיצוי עד 50 אלף ש"ח ללא הוכחת נזק.
מפעילי המועדון אינם מודעים לנסיבות בהן נאסרה כניסתם של התובעים למועדון, שכן המועדון מטפל בקהל המונה אלפי אנשים מדי שבוע, אך הם מדגישים כי אם נמנעה כניסת התובעים למועדון, "הרי שהדבר נעשה ממניעים לגיטימיים או בטעות", אך לא כתוצאה מהפליה.
לדבריהם, התובעים פועלים ממניעים של "התעשרות קלה", תוך ניסיון "לתפוס טרמפ" על חוק שנועד לתכלית ראויה של מניעת הפליה.
השופט יואב פרידמן, מבית משפט השלום בחיפה, קובע כי המועדון הוא בגדר "מקום ציבורי", שהחוק חל עליו. לעיתים, הוא מסביר, יש צורך לקבוע אם מדובר בהבחנה מותרת (מועדון המיועד רק לפנויים-פנויות, שמונע כניסת אנשים נשואים; מועדון לבני"גיל הזהב"; לסטודנטים, לחיילים בלבד וכיו"ב) או בהפליה פסולה (מתן יחס שונה בין שווים), ומציין שניתן לפי החוק למנוע כניסה של אדם למקום מסוים, כאשר זה סגור לאירוע למוזמנים בלבד, או מחמת גיל, שכן יש לאפשר גם מסגרות שתאפשרנה לציבור לבלות בקבוצות לפי השתייכות, טעמים והעדפות.
לאחר דיון מקיף ושמיעת עדויות וראיות, פוסק השופט שהתובעים לא הוכיחו כי נמנעה כניסתם על רקע מוצא או חזות מזרחית, והוא דוחה את התביעות נגד המועדון.
עו"ד גיורא מיכאלי מספר על תופעה, לפיה מוצפים מועדוני הלילה בתביעות על הפליה, וכי הוא עצמו מטפל בשתי תביעות נוספות נגד מועדונים אחרים בקיבוצים.
