ראשי מערכת הביטחון הלעיטו אותנו בהבטחות כוזבות ש"כיפת ברזל"
תהיה המערכת הכי-הכי טובה בעולם, ושתגן על יישובי הדרום וגבול הצפון מפני הקסאמים, הפצמ"רים והגראדים של החמאס והחיזבאללה.
כבר לפני כשלוש שנים נחשף חלק ממה שאני רואה כתרמית, כשמפתחי "כיפת ברזל" הודו שהמערכת אינה מסוגלת ליירט פצמ"רים, ושהיא זקוקה ל-25 שניות עד שהטיל שתשגר ישמיד טיל אויב. טווח המינימום שלה הוא 4.5 ק"מ מגבול הרצועה, ולכן ביישובים ליד הגבול ייבנו חדרי ביטחון. בהמשך התברר שטילי הגראד מהירים פי ארבעה מהקסאם, וש"כיפת ברזל" אינה מסוגלת ליירט אותם בטווח קצר מ-16 ק"מ, ולכן לא תגן גם על אשקלון ומעלות.
ויש גם חסם כלכלי. מחיר סוללת "כיפת ברזל" הוא כ-50 מליון דולר, וטווח הפעולה שלה קטן. מחיר טיל הוא 100-50 אלף דולר, כשעלות טיל קסאם היא עשרות דולרים. אי-אפשר לגייס מיליארדי דולרים לרכישת כמות אדירה של סוללות וטילים שיאפשרו להתמודד עם מצבורי החמאס ועם רבבות הטילים של החיזבאללה.
המגבלות האלה מוכרות היטב לראשי מערכת הביטחון ו"רפא"ל". זה לא הפריע להם לנהל מסע תעמולה אגרסיבי וממושך, שבו הוצגו טענות לפיהן תוצב הסוללה הראשונה בשדרות, ובעקבותיה סוללות נוספות, שייתנו לאזור הגנה סבירה.
לפני כשבועיים (3.2) נחשפה השערורייה במלואה. בכותרת ראשית ב"הארץ", שלא הוכחשה, דווח: "המערכת ליירוט טילים לא תוצב בשדרות, היא תיפרס במהירות רק במקרה של הסלמה חריפה. הכוונה לרכוש מספר קטן יחסית של סוללות ומספר קטן של טילים". גורם בכיר במטכ"ל הסביר, בלי לגמגם ולמצמץ: "הפרשנות שניתנה בתקשורת, כאילו נועדה 'כיפת ברזל' ליירט באופן שוטף רקטות קסאם וקטיושות גראד, מחמיצה את ייעודה האמיתי של המערכת, שצריכה להתמודד עם רקטות כבדות יותר, שייתכן שנמצאות ברצועה, כמו 'פאג'ר 5'".
"פאג'ר 5" הוא טיל איראני לטווח של 75 ק"מ. יוצא שלטענת הבכיר הנ"ל, נועדה "כיפת ברזל" מראש להגן רק על תל-אביב וירושלים, והתקשורת - ולא, חלילה, מקהלת כזבני הצמרת - בדתה מדמיונה הפרוע שהיא תגן על שדרות ואשקלון מקסאמים ומגראדים. מי שמאמין ל"בכיר" - שיקום!
החשיפה השערורייתית אימתה את הטענות העיקשות של קומץ מבקרים, ובראשם אנשי עמותת "מגן לעורף", קצינים ומומחים בכירים, שהתריעו מלכתחילה ש"כיפת ברזל" נועדה לכישלון ודרשו להצטייד במערכת הלייזר "נאוטילוס". לטענתם, רק הלייזר, שפועל במהירות האור, מסוגל להשמיד את כל הטילים והפצמ"רים בכל הטווחים בעלות נמוכה, 2,000-1,000 דולר, כפי שהוכח באורח חד-משמעי בעשרות ניסויים מוצלחים בארצות הברית.
נחשפו גם שתי הסיבות העיקריות לפיתוח "כיפת ברזל". לשתיהן אין שום קשר להגנת יישובי עוטף-עזה וגבול הצפון, שמעולם לא עמדה בראש סדרי העדיפות של קברניטי הביטחון לדורותיהם. האחת - שהמערכת תספק תעסוקה ורווחים ל"רפא"ל"; השנייה - שהמימון לפיתוח בא, בחלקו, ממדינה זרה באסיה. במערכת הביטחון מקווים שמדינה זו, ומדינות נוספות, ירכשו את "כיפת ברזל" ויזרימו כספים נוספים לרפא"ל.
ומה יגן על הדרום? כלום, נאדה, מה שהיה הוא שיהיה: ישמיעו "צבע אדום", אלה שיתפסו מחסה יינצלו, והשאר - זב"שם. נפלא! יש על מי לסמוך!
אין פלא שבדרום זעמו וטענו שמערכת הביטחון יורקת בפרצופם של תושבי האזור.
פרשנים טענו שייתכן כי בגלל הביקורת והזעם ישקלו מחדש הצבת סוללה של "כיפת ברזל" בשדרות. כאמור, היא לא תגן על העיר. המלך הפתי, שהאמין לחייטים הנוכלים, יהיה עירום וחשוף לטילים, עם ובלי "כיפת הברזל" המדומה ש"תפרו" עבורו.
לפחות מחצית מהקיבוצים שוכנים בטווח הטילים, בדרום ובצפון. אבל, "כשמערכת הביטחון יורקת בפרצופנו", רובנו בטוחים שיורדים גשמי ברכה, ובעוטף-עזה בוחרים בשלווה וילונות לחדרי הביטחון. בכירי התנועה הקיבוצית ונציגינו בכנסת ובמועצות האזוריות שקעו מזמן בתרדמת חורף. רבים מאתנו מסרבים להאמין שהזנב מכשכש בכלב, ושמערכת הביטחון משרתת אינטרס כלכלי צר של התעשיות הביטחוניות, במקום שהן ישרתו את האינטרס הביטחוני הלאומי.
כיפת ברזל אינה יחידה: גם מערכת ה"חץ", שפיתוחה החל בשנת 1987, היא פרויקט כושל ויקר שנועד למלא את קופת התעשייה האווירית. במלחמת לבנון השנייה שיגר חיזבאללה אלפי טילים על ישראל, וביניהם טילים שנחתו באזור חדרה. מדוע לא יירטה אותם סוללת ה"חץ" הסמוכה, שהיא "הכי-הכי בעולם"?
ועוד שאלה, שאיני יכול להתאפק מלשאול: "כיפת ברזל", הטיל "חץ" והמטוס "לביא", שקדם להם, הוצגו לנו כ"הכי הכי בעולם" עד שהתברר שהם אשליות כושלות שנמכרו במחיר מופקע לפתאים כמונו. אולי גם הטענה של אותם בכירי הביטחון, שצה"ל הוא הצבא הכי-הכי מוסרי בעולם, שבודק את עצמו ללא משוא פנים, גם היא שקרית, וקורסת כשנחשפים כשלי "עופרת יצוקה" שהוסתרו מפנינו? אולי ראוי לשבח את גולדסטון, שדרש מאתנו לבדוק את אירועי המבצע בבדיקה מקצועית, חיצונית ובלתי-תלויה בצבא, כדי להפיק לקחים ולהשחיז ערכי מוסר - במקום להתלהם ולהוקיע אותו כאויב העם?
לשלושת המאמרים האחרונים של עודד ליפשיץ:
