אבנר ובן גדסי: חלומות על מוסיקה וכדורגל

הגדסים: עד היום קשה למצוא תשובה ברורה לשאלה איזו קבוצה אהדו חברי להקת הביטלס. פול מקרטני, ג'ון לנון, ג'ורג' הריסון ורינגו סטאר האגדיים מילאו פיהם מים בכל פעם שהשאלה צצה בריאיון עיתונאי כזה או אחר. יש אומרים שהכדורגל לא ממש עניין אותם, אחרים טענו שהם לא רצו להכעיס אף צד בעיר מולדתם - ליברפול.

בכל מקרה, אחד מחבריה, מקרטני, נתפס בגמר גביע אנגלי כלשהו, בו ממש במקרה, הגיעה אברטון כנציגת עיר הנמל האנגלית. אבל אצלנו בארץ, אין סודות בנושא הזה. ואם לזמר, כלשהו, יש שורשים בשכונת התקווה, הוא כנראה אוהד בני יהודה, ואם הוא זמר, הוא יהיה האחרון שיצניע את האהבה לזהובים מהשכונה.

כך גם אבנר גדסי, מטורף על בני יהודה, אפילו שזה לא מפריע לו לשלוח את בן הזקונים שלו, בן (דוד), לשחק בקבוצת ילדים ב' של הפועל אזור. אגב, גם בן עצמו "אוהד שרוף של בני יהודה" וזאת לא התכונה היחידה שעברה במשפחה בתורשה.

גדסי (57 וחצי), אחד מחלוצי הזמר הים תיכוני, המבצע (ובחלקם המלחין) של שירים בלתי נשכחים כמו "נפרדנו כך", "מנגן ושר", "שרונה", "הגברים בוכים בלילה", "נערה מספרד", "נכון להיום" ועוד, אומנם גדל בשכונת התקווה, אבל כיום הוא מתגורר באזור, לצד אשתו מאירה וארבעה ילדיהם - אלונה (25), מור (21) יוצאת להקה צבאית ו"כוכב נולד", שירה (19) ובן (11 וחצי).

בן, הצעיר שב'גדסים', אומנם מפגין גם ניצוצות מוסיקליים, אבל כרגע הוא מטפח בעיקר את הרגליים. אבנר? הוא מרוצה מהכיוון הספורטיבי שהילד בחר, ותוך כדי העבודה על אלבומו החדש (סינגל חדש, "שעה מסוימת", כבר יצא לתחנות הרדיו), הוא גם מוצא את הזמן לרדוף אחרי בן במגרשים השונים.

"תראה, אני לא רק משלם עבור הפעילות של בן בכדורגל", אומר הזמיר, "אני מלווה אותו לכל מקום אימון ומשחק. כשבן היה ממש קטן, ראיתי שיש לו תכונות של כדורגלן וזה העונה השלישית שלו במחלקת הנוער של הפועל אזור. אני מאוד מרוצה ממנו, לדעתי יש לו את זה, ויש לו בעיטה טובה בשתי הרגליים, למרות שהוא צריך קצת להתחזק".

ומה עם המוסיקה, הוא ויתר עליה?

"לא. דווקא בן מנגן בפסנתר. הוא לומד. הוא מוסיקאי. יש לו קול אדיר. הוא נולד על זה והוא גדל על זה כי כולנו

שאלת השאלות, אז אתה מעדיף שהוא יהיה זמר מצליח או כדורגלן מפורסם?

"עדיף שבן יהיה כדורגלן, כי האומנות והיצירה לא נגמרות אף פעם. בשלב מאוחר יותר הוא יכול לבוא לידי ביטוי בתחום המוסיקה. אני גם למדתי שבספורט יש אלמנט חינוכי וזה חשוב לא פחות. אני מרוצה שהוא נמצא במסגרת הזו. הוא גם שחקן נשמה וגם מוסיקאי בנשמה. מה יש לומר, ילד טוב".

כשנשאל גדסי על הזיכרון שלו מהכדורגל בשכונת התקווה, הוא מיד נזכר במשחקים עם החבר'ה, ממש מתחת לביתו של החלוץ צדוק מגער שכיכב בבני יהודה של שנות ה-60. "הוא היה חלוץ עולמי", נזכר גדסי כשכנשאל כיצד התחבר הבן אל הכדורגל, והוא מודה: "אני דחפתי את בן רק למוסיקה, את החיבור לכדורגל הוא מצא בעצמו. אבל אתה יודע, מה שהכי חשוב לי זה שהוא יצליח בלימודים".

אבל אם אתה צריך להצביע - איפה הכישרון אצלו גדול יותר, בכדורגל או במוסיקה?

"שוב, הוא מוכשר בשני הדברים. אני מזהה אצלו יכולות גבוהות של כדורגלן ועם כל מה שקשור למוסיקה הוא גדל, זה מתנה שהוא קיבל מאלוקים. בן כבר שש שנים לומד מוסיקה, פסנתר, תווים, זה לא כמו שאנחנו היינו פעם - לא היה לנו אז אמצעים לשיעורי נגינה. אנחנו נצר למשפחה של מוסיקאים. גם אבא שלי ז"ל היה זמר וגם האחים שלי שרים".

אתה רואה בחלום את בן משחק בבני יהודה?

"הייתי רוצה שהוא יצליח, פחות מעניין אותי באיזו קבוצה. אני רוצה שהוא יצליח ושתהיה לו שליטה על הדרך שלו בעולם הזה".

"יש לי הרבה אופציות ואני עדיין לא יודע מה להחליט", אומר בן עצמו כשנשאל על איזו במה הוא היה רוצה יותר להצליח. "אני מאוד אוהב לשיר ולנגן, אבל גם לשחק כדורגל. אני עדיין לא גיבשתי החלטה מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול, אבל איפה שיהיה לי יותר טוב, לשם אני אלך".

חבריך לקבוצה יודעים מי זה אבא שלך?

"ברור שהם יודעים שאבא זמר. הם כבר רגילים לעובדה שאני הבן של אבנר. לפני חודש וחצי, כשאבא עשה פרסומת ל'ביטוח ישיר' אז הם חיקו אותו ואני הרגשתי טוב עם זה".

כמו אבא, גם אתה התאהבת בבני יהודה.

"אני מאוד מחובר לקבוצה וגם לשכונה. סבא שלי ז"ל היה מתגורר שם ואני גם קרוי על שמו, בן דוד גדסי".

ככדורגלן, מי המודל לחיקוי שלך?

"בבני יהודה אני מאוד אוהב את החלוץ אלירן עטר. הוא שחקן מצוין ואני מאוד אוהב איך שהוא משחק. אני אוהב את הטכניקה שלו, יש לו חוכמת משחק. שחקנים נוספים שאני מעריץ הם אבירם ברוכיאן, גילי ורמוט ויניב קטן".

ובמוסיקה, איפה נמצאת ההשראה שלך?

"כמובן שאני אוהב לשמוע את אבא שלי, אבל אני גם אוהב לשמוע את אייל גולן, את שלומי שבת ואת ליאור נרקיס".