השבוע קיבלתי לא מעט פניות ביחס לגיזומים בעצים ובשיחים, שנעשים לדעת הפונים באטימות ותוך פגיעה בלתי סבירה בצמחיה. אחת הפניות הגיע טרום ביצוע העבודות, וכך באחד הבקרים יצאתי להכיר את השטח ולפגוש את קבוצת התושבים שהציבה לעצמה מטרה - להגן על ערכי הטבע של חורשת כפר יונה, הממוקמת בלב רמת אביב, מפני עבודות הגינון של העירייה. יחד עימי לקחתי את סגן ראש העיר, פאר ויסנר.
מנקןדת המבט של התושבים,
מדובר בפינה קסומה, נדירה מאין כמוה ובעלת ערכי טבע מופלאים, מהסוג שהכרנו בילדותנו; עם שיחים שניתן להסתתר בהם, מרבד דשא טבעי זרוע בפרחי בר ועצים וותיקים. חורשה נוסח צפון הארץ בצפון העיר. האכפתיות של התושבים היא שהביאה אותם לפנות לנבחרי הציבור ולבקש מאיתנו, עיריית תל אביב,
להימנע מלבצע גיזום חושפני ופוגעני.
מצידה של העירייה, ההנחיה לבצע גינון מאסיבי של השיחים הגיעה מאגף נכסים. לטענתו, הצמחיה העבותה במקום מקשה על עבודת הפיקוח ובחסותה מתבצעות פלישות לקרקע עירונית. האגף דואג ובצדק לסימון ברור של הגבולות בין השטח הציבורי השייך לכולנו לבין השטחים הפרטיים והשטחים שאליהם פלשו, כדי שכל השגת גבול תזוהה ותטופל לאלתר.
התושבים רואים כערך עליון את הטבע העירוני בשל ערכיו הסביבתיים והחברתיים ודורשים לשמור עליו באמצעות המשך הגינון המינימלי. ואילו העירייה רואה מול עיניה את ערך השמירה על הבעלות הציבורית, וחשיפת השטח תאפשר לה לזהות בקלות פלישות.
מסתבר שגיזום אינו מיועד להתמודד עם פלישות קיימות, שכן, ניתן לגזום רק מה שנמצא בשטח הציבורי הפתוח לכולם. היכן שכבר קיימת פלישה לא ניתן לבצע גיזום, אלא לאחר החזרת השטח לעירייה באמצעות בתי המשפט, פסקי דין וצו שיפוטי. מקרים רבים של פלישות (גם בצפון העיר) מצויים בערכאות משפטיות. כך למשל, אחד המקרים שזכו לסיקור נרחב הוא סיפורה של משפחת שטראוס בשכונת צהלה,
שנדרשה לפנות שטח ציבורי שסופח לביתם. אין ספק כי פינוי פלישות מקרקע ציבורית ושמירה על גבולות הבעלות הם מחובתה של העירייה גם בצפון העיר.
נקודות המבט שונות אבל מדובר באחד מאותם מקרים שבהם לעירייה ולתושבים יש את אותו אינטרס, צריך רק למצוא נתיב הגעה משותף למטרה שהיא שמירה על המרחב הציבורי הן בהיבט של הבעלות העירונית על הקרקע והן בהיבט של הטבע העירוני והמערכות האקולוגיות החיוניות לקהילות בעיר.
יש לנו הזדמנות להציל את השיחים והקיפודים ולהסתייע בקהילה שהתארגנה סביב החורשה כדי לקיים מסע הסברה בדבר המחוייבות של כולנו לשמור על
המרחב המשותף שלנו בבעלות ציבורית. יש לנו הזדמנות כעירייה לרתום את האכפתיות של הקהילה ובסיועם של הפעילים לבקש את פינוי השטחים כחלק ממחוייבות לשכונה ולשכנים. אולי הקהילה תצליח, בדרכי שלום, לשכנע את הפולשים להחזיר את השטחים המסופחים לידי הציבור.
בשבוע הבא קבענו להיפגש עם מנהל אגף נכסים ומנהל אגף שפ"ע בעירייה. בכוונתי להציע להפוך את הטבע העירוני להזדמנות ולעודד את הקהילה לפעול באמצעות הסברה ולחץ ציבורי להחזרת השטחים הציבוריים לעירייה - שמצידה תשמור על הערכים האקולוגיים שלהם לטובת הציבור. בפשטות, אציע לתת לקהילה צ'אנס להשפיע טרם שמפעילים כוח.
טבע עירוני הוא יותר ממושג חדש בתכנון. הוא צורך אמיתי לכל מי שמבקש לשמר ולשקם את המערכות האקולוגיות בגבולות העיר. יתרונות הטבע בעיר בהיותו ממתן מפגעים סביבתיים, מהווה מרחב לפעילות פנאי ערכית בעלויות אחזקה וגינון נמוכות.
כדי לטפל בנושא בראייה רחבה בדעתי לקיים בעתיד הקרוב ישיבה משותפת של ועדת שפ"ע בראשותי, יחד עם ועדות איכות הסביבה בראשות פאר ויסנר וועדת בעה"ח וטבע עירוני בראשות ראובן לדיאנסקי. יחד איתם ועם הגופים הסביבתיים הארציים והמקומים נפעל לגיבוש ולקיום מדיניות שתאפשר את שימור הטבע בעיר.
