לפני מספר שבועות הורשעה סבטלנה קגן (41) בהתעללות בבעלי חיים, לאחר שבשנת 2006 היא השליכה כלבה וגור כלבים
מחלון ביתה שבקומה הרביעית!
הכלבה, שבקושי שרדה את הנפילה, שבה כעבור מספר שעות לדירתה של המורשעת ונזרקה על ידה למטה פעם נוספת. רגלי הכלבה והגור התרסקו והם סבלו מדימומים בכל חלקי גופם.
אכן, סיפור מזעזע שלא יכול להשאיר אף אחד מאיתנו אדיש. אולי בעצם רק את מערכת המשפט. כי על המעשה הנפשע גזר עליה בית משפט השלום בבאר שבע תשעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים. לשמחתי, לפני מספר ימים הגישה הפרקליטות ערעור על
קולת העונש. וזאת אחרי שרבים מהפעילים למען בעלי חיים בכל רחבי הארץ הפעילו לחץ כבד שכך יעשה.
כמי שעוסק בנושא זכויות בעלי חיים, אני חש כי לעיתים קרובות למדי מופקרים בעלי החיים על ידי הרשויות השונות במדינת ישראל והגיע הזמן שהממשלה תפעל לצמצם (והלוואי למגר) תופעות של אלימות כלפיהם. נכון שבשנת 1994 חוקקה הכנסת את חוק צער בעלי חיים הקובע בין היתר איסור התעללות, עינוי והעבדת פרך של בעלי חיים. אבל צריך להודות שבמרבית המקרים האכיפה המשטרתית איננה נעשית בנחרצות וביעילות.
כך קורה, שמדי שנה נפתחים ברחבי הארץ מאות בודדות של תיקי חקירה כנגד חשודים בעבירות קשות של התאכזרות, לרבות של המתה, גרימות חבלה, חיתוך וריסוק איברים של בעלי חיים - ורק מספר מצומצם של כתבי אישום מוגשים לבתי המשפט השונים.
וכשכבר מגיע מקרה חמור לפתחם של בתי המשפט, פוסקים מרבית השופטים עונשים מגוחכים שאינם יוצרים הרתעה. ולא שאין לבתי המשפט דרכי ענישה - יש להם ועוד איך. אותו חוק מלפני כ-15 שנה קובע עונש של עד 3 שנות מאסר על התעללות בבעלי חיים.
יחד עם זאת, נתיב הענישה הוא רק צד אחד של המטבע. חייבת להיות פעולה משולבת של אכיפה יעילה ובלתי מתפשרת של החוק לצד עשייה חינוכית לאהבת בעלי חיים.
מחקרים שונים הוכיחו כי התעללות בבעלי חיים, בילדים ובאוכלוסיות חלשות נוספות קשורות זו בזו בקשר אמיץ ובלתי ניתן לניתוק. רבים מהילדים המתאכזרים לבעלי חיים הם במקרים רבים קורבנות של התעללות בעצמם ומפאת חוסר היכולת שלהם להשיב מלחמה לחזקים מהם, מופנה הזעם כלפי יצורים קטנים וחלשים.
אנשי מקצוע בכירים קובעים שהתעללות בבעלי חיים עלולה להיות השלב הראשון בדרך לאלימות כלפי בני אדם והיא מונעת לעיתים מפחד ובורות ומחוסר היכולת להבין ולקבל צרכים ורגשות של הזולת.
אסור לנו לשבת מן הצד ולהשלים עם מצב שבו יבוצעו מעשים חמורים ואלימים כנגד חיות ובהמשך גם כלפי בני אדם. כשם שהתעללות בילדים או בקשישים מקוממת אותנו, כך צריך הדבר להיות גם בכל הנוגע להתאכזרות כלפי בעלי חיים.
פעולות מניעה וחשיפת הציבור לעולמם הנפלא של בעלי החיים צריכות להיעשות דרך מערכות החינוך, החל מגיל הגן, בבתי הספר היסודיים והעל יסודיים ובאמצעות תנועות הנוער, המתנ"סים והעמותות למען בעלי חיים.
בין אם אוהבים חיות ובין אם לאו, אחת המשימות החשובות ביותר העומדות בפנינו בדרך להגשמת חזון של חברה בריאה ונטולת אלימות, היא לבסס ולטפח יחס של כבוד כלפי בעלי החיים ולהשריש יחס כזה קודם כל בקרב הילדים שלנו.
- עו"ד ראובן לדיאנסקי, חבר מועצה והנהלת העיר ת"א-יפו. תל אביבי בן 39 נשוי לאפרת ואבא לאיתי ולשושה (כלבה בת 5). עומד בראש תנועת "לתת לִחיות" ופועל למען איכות הסביבה, טבע עירוני, חינוך, זכויות בעלי חיים ואיכות חיים טובים יותר בעיר ת"א-יפו. ladianski@mail.tel-aviv.gov.il
