אני ואני אשנה את העולם. כל מי שצפה בחזרות להצגת היחיד "זוגיות ומדינה בטיפול" של חנן הראל-כהן, שמתחילה לרוץ בימים אלה, טוען שיצא ממנה כשעיניו לחות.
יש משהו מרגש ויצרי באדם שמנסה להעניק לקהל תובנות על האופן בו הם צריכים להסתכל על חייהם ועל החיים במדינה בכלל, דרך סיפורו האישי.
הוא מנגן ושר, מספר ומאלתר, קופץ מנושא לנושא, והכל בכל כך הרבה פאתוס שקשה מאוד שלא לקבל משהו מעוצמת הרגשות שהוא מעביר אליך.
"בתחילת ההצגה אני מדבר עם המנהל האישי שלי על הבמה", הוא משיב. "ואומר לו שאני לא יכול לדבר רק על זוגיות שהתפרקה לי בחיים. אני רוצה לדבר גם על דרייפוס. אז הוא שואל
אותי 'מה הקשר?', אז אני עונה שיש קשר".
"גם אם זה לא נראה ככה, היום החיים שלנו במדינה יפים. לעומת פעם, אנשים לא באמת רעבים ללחם.
אבל מצד שני אי אפשר להתעלם מאיתותים של גרעין ואסון אקולוגי,
שחיתות פנימית ופערים גדולים".
ומה כל זה קשור לנושא ההצגה שלך?
"הפואנטה היא שגם כשאני מדבר על הדברים הפשוטים, אני מנסה לשנות את העולם. אני לא רוצה להישמע הזוי או תמים ונאיבי אבל המוזיקה שאני עושה על הבמה, נהדרת ושמימית ככל שתהיה, אם אין לה ערך מוסף, אז אין לה משמעות".
כהן, אב חד-הורי
שמגדל את שלושת ילדיו לבדו, מתגורר ברעננה. לפרנסתו הוא לא עוסק רק במוזיקה שלדבריו "במפורש לא החיים שלי", ועובד כמאמן כדורגל של תלמידים בכיתות א' עד ו'. במקביל הוא לומד תנ"ך, ספרות וציונות ומרצה בנושאים הללו בבתי ספר.
על המרחקים המנטאליים שבין עיסוקיו יש לכהן מה לומר. "החבר'ה מהכדורגל לא מבינים מה זה להיות הומאני", הוא אומר. "וחבר'ה בלימודים לא מבינים מה אני עושה כמאמן כדורגל. אני בהחלט מנסה להחזיק את החבל בשני קצותיו. זה לא פשוט, אבל זה הניסיון האמיתי של החיים שלי".
את ההצגה, שתעלה במשכן למוזיקה ואמנויות ברעננה ביום חמישי הקרוב, ה-18 בפברואר, כתב כהן, תאמינו או לא, תוך שבועיים. את השירים הקליט באולפן אצל חבר, ויש בה 12 שירים מתוך שני אלבומים שהוציא בעבר.
האחד עוסק, כאמור, בתהליך הפרידה, והשני בנושאים שברומו של עולם. את הגיטרות בשירים ניגן עבורו לא אחר מאשר דודו טסה.
למה אתה מצפה מההצגה?
"אני מצפה שאנשים לא יבואו רק להתרגש אלא שמשהו בהצגה יניע אותם להיות בני אדם יותר טובים".
אז לכהן יש ציפיות גבוהות מהמופע שלו, במימד הרוחני, נאמר, של המילה, אבל בפרקטיקה הוא אינו חושב יותר מדי קדימה. "הייתי שמח שמשהו איכותי יעלה אלף פעם על הבמות, אבל אני לא יושב וחושב על זה כל הזמן", הוא אומר.
