אחרי שנים רבות בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם, יוצאת לדרך התוכנית להקמת המתחם העצמאי לספרייה
הלאומית. היעד: להתחיל בבניית המשכן החדש בתוך כשנה.
בשבוע הבא אמורה הממשלה לדון בהצעת החלטה למיזם המכונה 'התחדשות הספרייה הלאומית של ישראל' ולאשרה. התוכנית מדברת על הקמת מבנה חדש ומודרני,
שבו ישומרו אוצרות התרבות המרכזיים של ישראל. עלות הקמת בית הספרים נאמדת בקרוב לחצי מיליארד שקל, אשר יבואו ברובם מקרן 'יד הנדיב'. המתחם שנקבע עבור הספרייה הוא קרקע של 14 דונם סמוך לשער הכניסה לכנסת ולגן השעון, באזור קריית הלאום.
הממשלה אמורה להנחות את מינהל מקרקעי ישראל ואת מינהל הדיור הממשלתי במשרד האוצר לפעול להסדרת השטח המיועד ולרכישתו. כמו כן מתבקשים מוסדות התכנון לקדם את התב"ע ואת היתרי הבנייה, כדי לאפשר את הקמת המשכן החדש בתוך שנה.
בספרייה הלאומית של ישראל בגבעת רם (לשעבר בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי) נשמרים כיום יותר משישה מיליוני ספרים וכתבי עת. שנים רבות היה ניהול הספרייה נתון בידיה של האוניברסיטה העברית, ששימשה נאמן. לפני כשנתיים, בעקבות קבלת חוק הספרייה הלאומית, שונתה הגדרתה הרשמית של הספרייה ל'ספרייה לאומית', ובשנת 2008 הועבר ניהולה לידי חברה לתועלת הציבור.
ייעודה העיקרי של הספרייה מוגדר "איסוף, שימור, טיפוח והנחלה של אוצרות ידע, מורשת ותרבות של העם והמדינה". במחסן הספרים הנדירים, שנחשב קודש הקודשים של הספרייה, שמור אחד מאוספי הכתבים החשובים בעולם. בין השאר מאוחסנים במקום כתבים וארכיונים מקוריים של אלברט איינשטיין, הרמב"ם, אייזק ניוטון, סטפן צווייג ומרטין בובר. בספרייה מסבירים שיש צורך דחוף למצוא לספרייה משכן חדש, מאחר שתנאי האחסון והשימור הירודים של האוצרות הכתובים במבנה הספרייה הנוכחית אינם תואמים את הנחוץ במאה ה־21.
עם זאת, יש עדיין קולות הגורסים שהפרויקט החשוב צריך לקום דווקא במרכז העיר, כדי לקרב אותו למוקד הפעילות העירונית. כך, הם אומרים, יהיה אפשר לתרום להחייאת מרכז העיר, ובה בעת להרחיב את נגישותה של הספרייה לשכבות אוכלוסיות מגוונות.
יקותיאל צפרי
