האיש שעשוי לשנות את חיי חולי הסכרת

הראש שלו בניו יורק, הלב ברמת השרון. "החיים זה מה שקורה לך, בזמן שאתה עסוק בלתכנן תוכניות אחרות", כתב ג'ון לנון לבנו הקטן, אבל התכוון לאנשים כמו שי נוביק, ילד טוב רמת השרון, שחלם להיות כוכב כדורגל והפך ליזם שמגלגל מיליונים.

"בתור נער, כל מה שעניין אותי היה כדורגל, חיות ובחורות. הבקשה היחידה של אמי ז"ל הייתה שאסיים את התיכון. אף אחד בבית הספר לא האמין שיקבלו אותי לצבא".

אנחנו פוגשים את שי נוביק (44) ערב נסיעה חשובה לניו יורק, באחד השבועות המוצלחים בחייו. ביום שלישי בשבוע שעבר דיווחה חברת "פרולור" שבבעלותו על

הצלחה בניסוי שלב 1 בהורמון הגדילה לטווח ארוך.

המשמעות של הניסוי יכולה להיות מהפכה עבור מיליוני חולי סוכרת וטרשת נפוצה. אם הפיתוח של "פרולור" יבשיל לכלל מימוש, כפי שנוביק מנבא, יוכלו החולים להוריד את מינון ההזרקה מפעם ביום לפעמיים בחודש - שיפור עצום באיכות החיים של החולים, ובשורה מצוינת למשקיעים, שראו את מניות החברה מזנקות ב-250 אחוז בחודש אחד.

לרמת השרון הגיעה משפחת נוביק לפני 35 שנה. במערכת החינוך לא מצא את מקומו ומהר מאוד דבקה בו תווית הילד הבעייתי של השכבה. "פשוט לא עניין אותי להיות שם. הייתי ילד שתמיד התחכם".

"כשחברים סביבי למדו שיעורי העשרה וידעו מה יעשו בעוד עשר שנים, אני שיחקתי טניס וכדורגל בהפועל תל אביב. אלמלא פציעה ברגל סביר להניח שהייתי עושה קריירה של מגן שמאלי בליגת העל".

בבית הספר לא נתנו לנוביק הצעיר יותר מדי סיכויים להצליח. הוא נזכר שבמהלך שירותו הצבאי נתקל ברכזת השכבה מהתיכון והיא הביטה במדיו בפליאה. "אני לא אשכח איך היא הביטה בי במבט רך ואמרה שזה יפה מצידם שגייסו אותי...".

שק"מיסט או מדביר

גם בצבא לא התרשמו יותר מדי מנתוניו של נוביק ובגלל הפרופיל הנמוך, זכר לפציעה בכדורגל, הציעו לו שתי אפשרויות - שק"מיסט או מדביר. אבל אז התרחש האירוע המכונן של חייו - זימון מפתיע לבחינות בקורס של ממר"ם.

"לפני כן לא נגעתי במחשב, אבל איכשהו הצלחתי לעבור את המבחנים והתקבלתי", הוא אומר. שבע השנים שבילה בממר"ם ובבור בקריה, נחקקו בתודעתו של נוביק כתקופה מרתקת ומעשירה.

שי נוביק. אף אחד לא האמין שיצא ממנו משהו. צילום: יוגב עמרני 

"לראשונה בחיי מצאתי את עצמי במסגרת שמעניינת אותי, מסגרת שהפכה אותי מברדקיסט לבן אדם. הצבא שינה את אופן קבלת ההחלטות שלי. במקום לחשוב ולהגיב מהבטן, התחלתי לפעול על פי אסטרטגיה מתוכננת".

במהלך הצבא הספיק נוביק להשלים את לימודי התואר הראשון בכלכלה ומימון באוניברסיטת בר אילן, והחליט להמשיך את לימודי התואר השני בארצות הברית, שם התקבל לאוניברסיטת קורנל.

לצד התקדמותו בלימודים החל נוביק להשתלב במערכת הפיננסית בארה"ב, בתחילה במרכז הסחר העולמי בניו יורק כנציג חברת "מריל לינץ'", בהמשך בחברת "רוג'רס קייסי" בקונטיקט ולבסוף, ב"בנק השקעות מנהטן".

"מהר מאוד הבנתי שסוחר גדול לא אהיה, אך גיליתי את עולם השירותים הפיננסיים. ראיתי סביבי סוחרים טובים שקיבלו בסוף השנה בונוסים של עשרות מילוני דולרים. זה סוחף. פתאום אתה רואה אנשים כמוך, מביאים סכומים אדירים הביתה. זה גורם לך לשאול את עצמך 'למה שזה לא אהיה אני'".

למרות היתרונות הכלכליים והזינוק בקריירה, הגעגועים לישראל עשו את שלהם ונוביק, שבינתיים התחתן והביא ילד לעולם, התחיל להבין שחשבון הבנק התופח לא יעשה אותו יותר מאושר. "מצאתי את עצמי מתגעגע לישראל, למשפחה ולמערכונים של הגשש, שאף אמריקני לא יבין לעולם".

הזדמנות להשקעה

כשהוא מדבר על פינה חמה בישראל, נוביק מתכוון רק לעיר אחת - רמת השרון. "אני מכיר כאן כל מדרכה, כל אבן, כל פרצוף. זו עיר שמשרה עליי ביטחון, כי שום דבר לא באמת משתנה כאן".

כשחזר לארץ ידע נוביק שהכיוון שלו הוא יזמות. ב-2002 הוא מצא את חברת "פרולור ביוטק" (PBTH), חברת תרופות אמריקאית-ישראלית שהוקמה בחממה בטכניון על ידי ד"ר פואד פרס. נוביק לא נרתע מכך שהחברה על סף פשיטת רגל וזיהה את הפוטנציאל של החברה.

"החברה אמנם עוסקת בביו טכנולוגיה - ענף שאין לישראל יתרון תחרותי בו, אבל זיהיתי כאן הזדמנות להשקעה וגם המחיר היה טוב - 150 אלף דולר. כיום החברה שווה 140 מיליון דולר והיא נסחרת בבורסה האמריקאית, אז כנראה שהמהלך הוכיח את עצמו".

החברה, שממוקמת בפארק המדע של רחובות ומעסיקה 15 עובדים, עוסקת בפיתוח גרסאות ארוכות טווח של תרופות קיימות בהתבסס על טכנולוגיה שמאריכה משמעותית את משך השהות של תרופות חלבוניות בגוף החולה. השוק שבו פועלת "פרולור" מוערך ב-50 מיליארד דולר.

בבסיס הטכנולוגיה אותה מפתחת חברת "פרולור", עומדת יכולת לייצר גרסאות לתרופות קיימות, שאותן נאלצים חולי סוכרת וטרשת נפוצה להזריק מדי יום. הטכנולוגיה החדשה מאפשרת לתרופות להחזיק זמן רב יותר בתוך הגוף, וכתוצאה מכך מורידה באופן משמעותי את תדירות ההזרקות לה נדרשים החולים.

"מדובר בהזדמנות אדירה לשפר באופן משמעותי את איכות חייהם של חולים רבים במחלות קשות", אומר נוביק. "מלבד האתגר העסקי, אני שמח על האפשרות שניתנה לי לעסוק בעבודה שעוזרת לאנשים".