אהלן, אבי. מה שלומך? אני מבין שהפעם הפנמת לקחים מההגרלה הקודמת ואתה לא מצפה לכלום, כלום זה תמיד יותר טוב משום דבר. מצד שני, גונבה השמועה לאוזניי שאתה דווקא כן מצפה שאברם יפוטר/יתפטר מפורטסמות'.
אז תקשיב טוב, אדון לוזון, בתור אוהד הנבחרת עוד מהימים שישראל שיחקה מול ניו זילנד ונאלצנו להתעורר בשעות קשות כדי לשמוע על הגול של אוחנה מול אוסטרליה מפיו של השדרן הנמרץ נסים קיויתי (כן, זה גרוע כמו שזה נשמע), עזוב אותך באמאש'ך.
איור: מיקי בסון
אם להיות יותר ספציפיים, מעולם לא היה מאמן כה חסר תועלת כמו אברם, מעולם לא היינו כה בטוחים שאין לנו שום סיכוי לעלות לאחד המפעלים שבהם הוא אימן את הנבחרת במוקדמות (אליפות אירופה 2006 ומונדיאל 2004). אצל קשטן לפחות חשבנו שיש לנו סיכוי וכססנו ציפורניים, אצל נילסן, ידענו שלנבחרת יש סטייל אירופי, אצל שלמה שרף ידענו שיהיה אקשן, גם אם זה אומר שהשוער של ישראל יצטרך לתרגל הוצאת כדורים מהרשת. אצל גרנט נאדה.
זאת אומרת זה שהבן אדם מספק כותרות מבלי שצריך לפמפם סתם דברים, זה באמת גאונות של מנהיג דגול. אכן להסתובב באימונית ליד בית בושת ידוע
בסאותהמפטון ולקבל שירותי עיסוי, זה באמת מתכון להצלחה ברורה. הגיבוי שהוא מקבל מאשתו
גם הוא פנטסטי. אגב, אני לא זוכר שגרנט אמר משהו סטייל: "אנחנו שותים שתן כל יום. אני מכריח את צופית לשתות שתן גם אם היא לא רוצה", אבל בחייך לוזון, מאמן נבחרת?
זה לא שאייל ברקוביץ' יותר טוב (הוא לא) אבל לא חסרים מאמנים שאיתם לפחות נרגיש שיש לנו סיכוי, הרי לא נעפיל ליורו הבא, אבל אנחנו אוהדים מיוסרים, מפריחי תקוות ובעיקר נאיביים.
60 שנה מאז היינו בפולין בפעם האחרונה, והנסיבות היו איומות במיוחד, לא הגיע הזמן לגרום נחת קצת לעם היהודי, אדון לוזון? לא הגיע הזמן שנתחיל לשריין כרטיסים ליורו באוקראינה ובוורשה? אז מה אם בסוף לא נצליח, לפחות נוכל להאמין וגם לשיר את "התקווה" בקול רם.
עם אברם זה מהר מאוד יגיע לדיבורים חסרי תכלית על המונדיאל הבא, על שופטים אנטישמיים ועל שחקנים ואנשי סגל שהולכים לקבל שירותי עיסוי לפני משחקים חשובים. רגע, זה רק אני, אבי, או שגם לך זה מזכיר משהו.
