לידיעת הרשויות: חוב של בעל מבנה לרשות המקומית הוא לא בהכרח חוב של אשתו. אפילו אם זו מתגוררת יחד עימו, אי אפשר לגבות את החוב באמצעות עיקול משכורתה. כך עולה מפסיקה תקדימית של בית המשפט, בעקבות ערר שהגישה אשתו של בעל החוב.
האשה מתגוררת עם בעלה במבנה באחת מהרשויות הצפון. הבעל, הרשום כבעל המבנה, לא שילם בזמנו היטל ביוב ובהמשך הוכרז כפושט רגל. הרשות התקשה לגבות את החוב, שצבר ריבית והצמדה ותפח לכדי עשרות אלפי שקלים.
לפני מספר חודשים הוחלט באותה רשות מקומית לנסות ולגבות את החוב מאשתו, עובדת משרד החינוך, בין השאר באמצעות הטלת עיקול על משכורתה.
האשה עירערה על העיקול, וטענה כי החוב אינו שלה כלל, וכי הבית אינו רשום על שמה. עוד טענה כי מדובר בחוב ישן משנת 1998 בעוד שפעולות העיקול נגדה החלו רק בחודש ספטמבר 2009, יותר מעשר שנים לאחר הטלת אותו מס ביוב.
הרשות המקומית ביקשה למחוק את הערר וטענה כי העותרת העלימה מביהמ"ש עובדות מהותיות הנוגעות למקרה הנדון, לרבות, שהיא ובעלה ניסו להגיע להסדר מספר פעמים עם המשיבה, וכי העותרת הינה בעלת עניין ו/או מחזיקה בנכס הנדון.
טענה נוספת שהעלתה המשיבה, היא כי העותרת אינה אישיות משפטית נפרדת מבעלה, שכן היא נשואה לו, יש להם ילדים משותפים ומנהלים חיים משותפים.
כמו כן, הנכס מושכר, והעותרת נהנית מפירות הנכס יחד עם בעלה, על כן טוענת המשיבה, אין ספק שמדובר בחוב אמיתי, אשר ניתן לשייכו גם לה.
בית המשפט קיבל את העתירה וקבע כי, על פי ההלכה הפסוקה כשדנים בפקודת העיריות, יש לפרש את המונח "בעל" כפשוטו וכמשמעו. משמע, בעלים של המקרקעין ורק אותם יש לחייב, ורק בהעדר בעלים כאלה, אפשר לפנות לחוק ולהסיק מי מלבד הבעל כלולים בהגדרות אלו.
עוד הוסיף בית המשפט, כי עדיין לא נקבעה ההלכה, אשר תתיר לנושה חיצוני ליהנות מחלות הלכת השיתוף על בני זוג. ולחייב בתשלום החוב בן זוג שלא יצר ולא קשור לחוב. בית המשפט הטיל על רשות המקומית הוצאות משפט בסך 7,500 שקל.
