|
|  | אבי ללום. לזכרון דברים אין כל התייחסות בחוק הישראלי צילום: נמרוד גליקמן
|
| | |
|
| | |
 | | |
|
| | |
|
| | |
|
| | |
| | |
זהירות, זכרון דברים לפניך
ברגעים אלה אני כותב נאום פתיחה לבית המשפט המחוזי בעקבות זכרון דברים שנערך לפני 16 שנים. זכרון הדברים בוטל על ידי צד אחד בלבד. והתובעת אשר אני מייצג אותה, לא היתה מיוצגת לפני 16 שנים (ביום החתימה על זכרון הדברים) על ידי עו"ד מטעמה.
המקרה שאני מדבר עליו הינו אחד מיני רבים, שלעניות דעתי עשו בו ניצול לרעה של אדם מבוגר,
ולכאורה רכשו ממנו קרקע מבלי לשלם תמורה. באופן כללי, נראה כי מדובר על מקרה שקורה אחת למיליון או רק בסרטים, אך כמי שעוסק בתחום המקרקעין, אני נתקל לצערי במקרים מגוונים ורבים דומים אחרים.
חייבים להבין כי זכרון דברים הוא מסמך הנערך על ידי הצדדים אשר מעוניינים להתקשר בהסכם לרכישת נכס. הצדדים צריכים לכלול בזכרון הדברים את תנאי העסקה, כגון פרטי הצדדים, פרטי הנכס, התמורה עבור הנכס ומועד מסירת החזקה בנכס.
למסמך הנושא את הכותרת זכרון דברים, אין כל התייחסות בחוק הישראלי ובמרבית המקרים, אינו כולל הוראות ספציפיות ביחס לאופן ביצוע העסקה, סדר התשלומים, ענייני משכנתאות וחובות, דרכים לביטול ועוד. בשל חוסר בהוראות ברורות, ניתן לומר כי זכרון הדברים הינו מסמך מסוכן העלול לסבך שלא לצורך את הצדדים שחתמו עליו.
על מנת לתת תוקף לזכרון דברים יש לבדוק שהוא כולל את הפרטים הבאים כבסיס העסקה. כך למשל, באם אין הסכמה על תנאים, כגון: מחיר, כמות ו/או שטח, מקום, פירוט המקרקעין.
במקרה שחסרים הפרטים הנ"ל ניתן לומר כי זכרון הדברים הינו שלב במו"מ בלבד, אשר אינו מהווה חוזה מחייב וחזרה ממנו, כאמור, תהיה מותרת ותיבחן על פי עקרון תום הלב.
מדוע אני חושב שברוב המקרים לא כדאי לחתום זכרון דברים? כאשר עו"ד שעוסק במקרקעין עדיין לא ביצע את הבדיקות המתחייבות, יכול הרוכש הפוטנציאלי למצוא עצמו מחויב לרכוש נכס שבו קיים פגם מהותי, כאשר עקב הפגם או המגבלות החלות על אותו נכס, כלל לא כדאי לרכוש אותו, שכן שוויו נמוך באופן משמעותי מהמחיר עליו הסכימו הצדדים.
| מאת: אבי ללום | | | 10:24 | | | ללא תגובות |
|
|
