האם החיילים הקרביים בדרך להשתקע בקיבוצים?

האם יוזמתה של סגנית-השר, גילה גמליאל (ליכוד), לפיה יוענק מגרש לכל חייל קרבי משוחרר בהרחבות קהילתיות - בגליל ובנגב - היא "בלון תקשורתי", או תוכנית ממשלתית מגובה בתקציב? מוקדם לדעת.

יוזמת גמליאל, סגנית-שר (במשרד ראש הממשלה) לקידום צעירים, סטודנטים ונשים, איננה חדשה. היו כמוה בעבר, כנראה יהיו גם בעתיד. לטענתה, התוכנית להעניק לכל חייל קרבי משוחרר מגרש בן רבע דונם (הטבה שעלותה כ-100 עד 150 אלף ש"ח), אם יבחר להתגורר באחד מהיישובים שיומלצו בתוכנית - זכתה לברכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

על-פי לשכת גמליאל התעקש נתניהו כי המגרשים לחיילים המשוחררים יוענקו אך ורק ב"יישובים איכותיים" בנגב ובגליל, רובם הרחבות קהילתיות לצד קיבוצים. באותה רשימה איכותית מופיעים 14 קיבוצים בגליל (דפנה, חולתה, יראון, כפר-בלום, כפר-הנשיא, כפר-סאלד, מלכיה, מחניים, מנרה, משגב-עם, נאות-מרדכי, שדה-נחמיה, שניר ופרוד), ארבעה בגולן (אל-רום, אפיק, גשור ונטור) שניים בעמק הירדן (אשדות-יעקב מאוחד ואיחוד) ובאשכול (כיסופים וסופה), וכן בהרחבות שלצד רוחמה, רתמים ויהל.

בשלב זה מדובר בפיילוט שיארך חמש שנים, במהלכו יימסרו לידי הצעירים מגרשים בהרחבות קהילתיות לצד מושבים וקיבוצים, ללא כל תשלום וללא עלויות פיתוח. על-פי הפרטים שנמסרו מלשכת גמליאל, יממן משרד ראש הממשלה מחצית מעלות הפרויקט, וכבר הקצה תקציב לפיילוט (כאלף מגרשים). שאר הסכום עתיד להגיע מתקציבי משרד השיכון.

עוד נמסר מלשכת גמליאל, כי על-פי התכנון המתגבש, יהיו בין הזכאים למגרש גם חיילים קרביים משוחררים המשרתים כחיילי מילואים פעילים בגילים מתקדמים יותר (30-25), וכי היא נפגשה לדיון בנושא עם קצין מילואים ראשי ומתכננת לפנות לחטיבות ולגדודים מגובשים, בציפייה כי לוחמיהם יתארגנו במרוכז להתיישבות באותם יישובים.

הבעיה היא, שלמרות שראש הממשלה סבור כי "היוזמה חשובה", התוכנית, ככל הנראה, כלל לא נדונה במשרדו ובוודאי שלא תוקצב עבורה פיילוט. היא גם אינה מוכרת במשרד השיכון או במנהל מקרקעי ישראל.

"תוכנית כזו תיפסל מבחינה משפטית כבר בשלבים הראשונים על רקע אפליה, לא רק בין מי ששירת בצבא ובין מי שלא שירת, אלא גם בין מי שקרבי ומי שאינו כזה", טוען בכיר במנהל, ומזכיר כי בשנת 2003 כבר קיבלה ממ"י החלטה להקצות קרקעות חינם עבור חיילים משוחררים באזורי עדיפות, שבעקבותיה הוגשו לבג"ץ מספר עתירות. בשנת 2004 קבע נשיא בית המשפט העליון דאז, פרופ' אהרון ברק, שישב בבג"ץ של שבעה שופטים, כי להחלטה ריח של אפליה, ולכן היא פסולה.

עם זאת, ח"כ שי חרמש (כפר-עזה) מציע לא לזלזל בתוכנית: "זו תוכנית טובה ונכונה שיש לה, ככל שאני יודע, תקצוב ממשלתי. שוחחתי עם גילה אישית, ומהיכרותי אותה אני חושב שהתוכנית ראויה ורצינית, כמו גם היישובים שנבחרו. עכשיו יבוא מבחן הביצוע".

שי חרמש: "בתוך הקו הכחול אין לזה משמעות. גם כך הרי אנחנו לא צריכים לשלם למנהל על מגרשים בשטח שלנו. עלינו להסתכל על התוכנית במבט רחב יותר - הרווח המיידי שלנו הוא הערך של גידול דמוגרפי איכותי".