בשבוע שעבר (28.1) הגיש "מטה המאבק בהפרטת קרקעות
ישראל" - המאגד תנועות וארגוני ימין ושמאל, דתיים וחילוניים, פעילי סביבה וחברה - עתירה לבית המשפט העליון, בבקשה למנוע מממשלת ישראל להוציא אל הפועל את הפרטת קרקעות המדינה.
העתירה מוגשת בשם שבעה גופים: "הנוער העובד והלומד", "המחנות העולים", "השומר הצעיר", "דרור ישראל", "חוג הפרופסורים לחוסן מדיני", עמותת "טבע עברי", ו"מעוף" (בשם המטה השיתופי). המימון נעשה על-ידי גופים השייכים למטה המאבק, וגם מתרומות שהגיעו למטה המאבק מאזרחים רבים.
כזכור, ב-3 באוגוסט 2009 עבר בכנסת תיקון מספר 7 לחוק מִנהל מקרקעי ישראל. מטרתו: העברת הבעלות על כל שטחי המגורים והתעסוקה במדינת ישראל לידיים פרטיות.
"תיקון מס' 7 בחוק מנהל מקרקעי ישראל", נכתב בעתירת מטה המאבק לבג"ץ, "משנה את חוק יסוד: מקרקעי ישראל, ולמעשה מרוקן את חוק היסוד מתוכן, באמצעות חוק רגיל - ועל כן דינו להתבטל". כן נכתב: "התיקון מכיל פגיעה חוקתית בעיקרון היסודי המעוגן בחוק יסוד: מקרקעי ישראל, לפיו הבעלות במקרקעי ישראל לא תועבר".
החוק מתיר כיום העברת בעלות באופן חריג של לא יותר מ-200 אלף דונם מקרקעות המדינה. כנסת ישראל וממשלת נתניהו הכפילו את היקף החריגה פי ארבעה. מדובר, למעשה, בכל הקרקעות המיועדת לבנייה ולתעסוקה במדינת ישראל. "הכנסת", טוענים במטה המאבק, "בהליך חקיקה חפוז, הפכה את החריג לכלל, ובכך הפכה על פיה את כוונת מחוקקי חוק היסוד". העותרים תוקפים גם את אמתלת "הורדת מחירי הדיור", בשמה כביכול יצאה רפורמת נתניהו לאוויר העולם. לעתירה צורפה חוות דעת כלכלית מאת ד"ר אליהו בורוכוב, המפריכה טענה זו.
רכז תנועת דרור-ישראל, פסח האוספטר,
המכהן כיו"ר מטה המאבק בהפרטת
קרקעות ישראל, אמר: "לנוכח מהפכת איזבל (כמו בסיפור התנ"כי) זו - גזילת מקרקעי ישראל מידי הציבור - מהפכה עליה הכריעה הממשלה, תוך הפרה, לאור יום, של חוק יסוד בישראל, לא נותר לנו אלא לפנות ולבקש סעדים מבג"ץ. נקווה ונאמין כי בג"ץ יסכור הפרץ. עתידה של התנועה הציונית ודמותו של שלטון החוק במדינת ישראל תלויות בהכרעת השופטים".
