קורא שאל: הצבענו באסיפת הקיבוץ בעד "הארכת תקופת הכהונה של המזכירות בשנה אחת נוספת". אחד החברים התנגד וטען שההצבעה צריכה להיות אישית, ולא כגוף אחד. אני שואלת: מי צודק, והאם ההצבעה חוקית?
ויש תשובה: "מזכירות קיבוץ" היא "ועד ההנהלה" של האגודה, ומהווה רשות מרשויות האגודה. זהו "גוף נבחר", ולכן הבחירות לוועד מתקיימות לפי "תקנות האגודות השיתופיות - רשויות האגודה", הקובעות כי "האסיפה הכללית תבחר מבין חברי האגודה את הוועד". כך-גם לפי תקנון הקיבוץ, הקובע את תקופת כהונתה של המזכירות.
איך, אם כן, בוחרים את חברי המזכירות? תקנון הקיבוץ מסתפק לרוב בהוראה לקונית: "האסיפה הכללית תבחר מזכירות", יש גם תקנונים המפרטים את דרך הבחירה, אך "תקנות האגודות השיתופיות" מאוד ברורות: האגודה בוחרת ב"ועדת בחירות לניהול הקלפי". זו חייבת לפרסם הודעה בדבר "המועד האחרון להגשת שמות המועמדים"; כל חבר אגודה רשאי להציע עצמו או חבר אחר להיות מועמד לשמש בתפקיד; על ועדת הקלפי לפרסם הודעה בדבר מועד הבחירות הכוללת את רשימות המועמדים; והתוצאה - "המועמדים שזכו במספר הקולות הגדול הם שנבחרו".
הניתן, אם כן, להאריך תקופת כהונה של מזכירות, כמקשה אחת, כלומר להאריך את כהונתם של כל חברי המזכירות, כ"גוף אחד", ולא בהצבעה אישית על שמות החברים?
עו"ד עומר כהן
אומר כי אומנם יש קיבוצים שנוהגים כך ומקבלים החלטה לגבי "הארכת כהונה של המזכירות כולה", אך החלטה זו אינה אפשרית מהבחינה המשפטית. "לעיתים", הוא אומר, "ניתן 'להכשיר' בדוחק רב מהלך כזה, בנסיבות בהן ניתנה לחברים הזדמנות להציע עצמם לתפקיד, ואין מועמדים אחרים מחברי המזכירות הנוכחית שהציעו עצמם, אך אין זו הדרך הנכונה".
אילן רונן,
מנהל תחום הפיקוח ועוזר רשם האגודות השיתופיות, אומר באופן נחרץ כי לא ניתן להאריך תקופת כהונה של מזכירות כמקשה אחת, ומסביר
את ההיגיון שבדברים: מחד, הוועד נבחר לתקופת כהונה מוגבלת, כקבוע בתקנון האגודה, ועם סיום כהונתו יש לפעול לבחירה מחדש של המזכירות. מאידך, אין לפגוע בזכויות חברי האגודה, הרוצים להציג מועמדותם לבחירה מחדש עם סיום כהונת הוועד היוצא. "לפיכך, התוצאה היא שהבחירות צריכות להתקיים לגבי רשימה שמית של מועמדים ולא כמקשה אחת, ולאחר שניתנה לחברים הזכות להציג מועמדותם למזכירות הקיבוץ".
אילן רונן מבהיר כי בעת בחירת רשויות האגודה, אין הצבעה "נגד" המועמד, אלא רק "בעד". מבין המועמדים, אלה שקיבלו את מרב הקולות "בעד" - נבחרו. אם היו עשרה מועמדים, למשל, לאיוש שמונה מקומות של חברי מזכירות, שמונת המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הגדול ביותר - הם שנבחרו.
בשולי הדברים נזכיר כי בקיבוץ כנרת
נמצא ספק בדבר חוקיות הבחירות, בכך שרשימת חברי ועד הנהלת הקיבוץ הוגשה לבחירה כמקשה אחת וחבריו נבחרו כגוף אחד, וכן שלא ניתנה לחברים הרוצים בכך אפשרות להציג את מועמדותם. עוד נמצא כי הליכי הבחירה נעשו בידי מזכירות הקיבוץ ולא על-ידי ועדת קלפי נבחרת. רשם האגודות השיתופיות קבע שם כי המנהג לפיו נבחרים בעלי התפקידים כמקשה אחת, הוא "זר לפקודה לתקנות או לתקנון הקיבוץ", ואמר שהבחירות לוועד לא בוצעו לפי הוראות פקודת האגודות השיתופיות והתקנות. לפיכך, נפסלו שם הליכי הבחירה, והרשם הורה כי המזכירות תשמש כוועד ממונה עד לקיום בחירות חדשות.
