זו הייתה פתיחה מושלמת לערב אופטימי. מה צריך מבקר פאבים יותר מאשר להגיע ל"קולינס" הנתנייתי ולגלות ליד הכניסה את לינור אברג'יל יושבת עם צמד חברות ומשוחחת על החיים. אלא שלאחר צעידה של מטר וחצי התברר, הודות למארחת האדיבה, שה"קולינס" נסגר. ברבע לאחת עשרה. ברוכים הבאים לדאון טאון נתניה.
מרחק שתי דקות צעידה משם, באותו מתחם, ממוקם ה"מוג'ו", בר אסייאתי חינני שנהגנו לבלוס בו לא אחת בעבר
ושבגלל טרדות החיים זנחנו אותו קמעה. בצר לנו שיחזרנו ימינו והתיישבנו על הכיסאות המפנקים. מולנו התייצב ברמן חינני, שהעניק לנו פיצוי הולם על פארסת ה"קולינס".
ה"מוג'ו" הוא בר מתאים לרעבים. בחורות פנויות שמחפשות חבר ספק אם תמצאו במקום, אבל אלכוהול משובח במחירים סבירים ומנות אוכל מיוחדות שישביעו כל בטן מקרקרת, תמצאו בקלות. המוזיקה המנוגנת במקום היא בעיקר כזו שמשרה אווירה נינוחה, אבל לא נינוחה מדיי, כזאת שמאפשרת ניהול שיחה אינטליגנטית וגם מאפשרת לנדנד את הראש לצליליה ונותנת למבקר את הזכות הבסיסית ליהנות ממנה גם בלי לאבד את השמיעה. וכן, זה רמז דק ללא מעט ברים מהם חזרנו עם צלצולים באוזניים ופלאשים מהדהדים של מוזיקה איומה.
ניצלנו את מבצע "שף תאכל" על מנת להזמין כמנה ראשונה צ'יקן פאנקו (מעולה), כמנה עיקרית פאד קפאו (נפלא) וכקינוח, כי בכל זאת הבטן הייתה חייבת קצת מתוק, שוקוסאקי (נהדר). כדי להרגיע את הגרון תיבלנו בצמד משקאות. מסביבנו שכנו כ-15 מבלים אמיצים שלא נכנעו לסערת ראשית השבוע, ובכל זאת חבשו את כובעי הגרב והגיעו. סקירת תווי פניהם גילתה, כי אף אחד מהם לא הצטער על ההחלטה.
גם אנחנו, אפעס, לא ממש הצטערנו על ההחלטה. של ה"קולינס". לסגור את עצמו ברבע לאחת עשרה. שהרי ללא ההחלטה המופלאה הזו לא היינו מעבירים ערב כייפי, עם מוזיקה חביבה וקינוח שעד עכשיו מלטף את הגרון.
יחס הברמן: מחיאות כפיים סוערות.
מצב להשתכר: פעמיים סאקי ואתם מסודרים.
נזק לכיס: שווה כל שקל.
"מוג'ו", גיבורי ישראל 17, נתניה
