"האופנוע הוא חלק ממני"

אוריה כרמלי (35), בן קיבוץ חמדיה, הוא "חולה אופנועים" ברמה קשה. כבר ארבע פעמים זכה להיות אלוף ישראל, בין השנים 2007-2003, ובשנתיים האחרונות דורג כסגן אלוף ישראל. בעבר זכה במקום השני עם מדליית כסף בתחרות בת שישה ימים שנערכה ביוון, כשהוא מאכיל בעפר מתחרים מכל העולם.

כרמלי מתאמן שלוש-ארבע פעמים בשבוע. יש לו ספונסר, דבר נדיר בארצנו. אחרי שמכר את מוסך האופנועים שלו, התפרנס מניהול מוסך בבעלות הספונסר שלו, "מטרו", יבואנית "ימאהה" בישראל. הוא אינו מבין איך המדינה הנאורה שלנו אינה קולטת את הפוטנציאל הגלום בספורט המוטורי, ומאמין שעם הכישרונות שצצים בארץ ניתן ללחוץ על הגז ולרכוב אל הטופ העולמי.

"אני מתאמן בשש בבוקר לפני העבודה, לרוב לבד, כי מי מוכן לצאת בקור לאימון ואז ללכת לעבוד?", מספר כרמלי, השייך, כמובן, למועדון ימאהה. "החיים שלי זה אופנועים. אני משוגע לדבר, כבר 13 שנה. אשתי הכירה אותי כשכבר הייתי עמוק בפנים. האהבה לאופנועים גדולה, לא יכול בלעדיהם. זה חלק ממני. האופנועים יצרו לי הזדמנויות בחיים. הכרתי אנשים נפלאים מתוך השטח. אני תחרותי מאוד וחולה על האקשן והאדרנלין".

כרמלי בשטח. "צריך הרבה קור רוח וגם כושר גופני" (צילום: חגי ברידא)

אוריה כרמלי: "באינדירו, מרוצי שטח, חייבים להיות מפוקסים כל הזמן ומכוונים למטרה. את אליפות ישראל השנה הפסדתי ברבע השעה האחרונה, עקב תקלה טכנית. צריך הרבה קור רוח, להיות 'חזק בראש', ונחוץ גם כושר גופני גבוה".

מרוץ אופנועים נמשך שלוש שעות, בלי הפסקה וללא זמן לנוח. "אני מנסה, כמובן, לנהוג בצורה הכי בטיחותית שאפשר, אבל תקלות קורות כל הזמן. אני

"זה בושה וחרפה למדינה שלנו, שמתהדרת בליברליות ותופשת עצמה כמתקדמת, אבל מתנהגת כמו במדינות חשוכות ומפגרות. ברגע שנהיה חוקיים נוכל לצמצם רווחים עם העולם. בחוץ לארץ רוכבים מגיל ארבע, ורק בישראל לא מבינים כמה הספורט הזה יפה ומהנה, ושיש בו גם המון כסף. אני לא מבין איך המדינה כל כך אטומה אליו. ישראל היא מקום מעולה, עם שטחים טובים ומזג אוויר מצוין, ואנחנו מפספסים הזדמנויות כלכליות".

"אני מתכוון לעשות עוד מרוץ של שישה ימים, ולזכות בזהב. אני רוצה לשוב להיות אלוף ישראל. אני רוצה להיות חלק מהאימפריה שתקום כאן בספורט המוטורי. אולי ייקח לנו 13 שנה להגיע לשם, אבל נגיע".