כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
תרגום חופשי

מרכוס חנונה. המילים מבית אמא צילום: אבי רוקח
מרכוס חנונה. המילים מבית אמא צילום: אבי רוקח
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

במרוקאית זה נשמע עוד יותר טוב

כשמרכוס חנונה מאשדוד ביקר שבטים אינדיאנים הוא התרשם מהדבקות שבה הם משמרים ניבים ושפות. למה לא אצלנו? אמר לעצמו, והתיישב לעבוד. התוצאה: המילון הראשון במרוקאית-יהודית, כולל תרגום לעברית. כי אם את היידיש ניתן להציל, למה לא להחיות את שפת המגרב?

אשר קשר 
פורסם: 28.01.10, 16:01

מרכוס חנונה (42), בן להורים יוצאי מרוקו שהגיעו לישראל בתחילת שנות החמישים, עלעל בקדחתנות במילון השפה המרוקאית היהודית. הוא העביר דפים במהירות, צחקק לעצמו והתקשה להסתיר את התרגשותו. הוא חיפש מילים שזכר מבית אבא ואמא, ולא היה גבול לאושרו כשמצא אותן (או לאכזבתו, כשלא מצא).

 

"תסתכל", הוא אומר לי בחיוך ניצחון. "הנה המילה 'באססל' שאמא שלי היתה מרבה להגיד. המשמעות שלה היא 'תפל' במקור, אבל היא היתה קוראת ככה לאנשים אותם לא סבלה וחשבה שהם רדודים או ריקניים. לפעמים היא אמרה את זה גם עלינו".

 

"הוא לא היחיד ששמח ומתרגש", אומר מחבר המילון החדש למרוקאית-יהודית, מרכוס חנונה. "בחור צעיר בשנות השלושים שלו שקנה ממני באחרונה את המילון סיפר לי שמעולם לא הצליח לשוחח עם סבתו שכיום היא בת שמונים. היום, כשהוא הולך לבקר אותה, הוא לוקח את המילון והם משוחחים בעזרת המילים שהוא מוצא שם".


מרכוס חנונה - כדי שהשפה לא תיעלם (צילום: אבי רוקח)

 

את המילון הדו לשוני (מרוקאית-יהודית המתורגמת לעברית ועברית למרוקאית-יהודית) כתב וערך חנונה (58) במשך שנתיים תמימות. 784 עמודי המילון מכילים למעלה מעשרת אלפים ערכים ויותר מאלף פתגמים מתורגמים מהווי יהדות מרוקו. המילון המקיף מכיל מילים מתורגמות מהדיאלקט היהודי-מרוקאי, שהפך לשפה הרשמית של יהודי מרוקו ובידל אותם מהשפה המרוקאית הערבית.

 

השפה המרוקאית היהודית, הממשיכה להיות מדוברת בגאון גם בימינו, היא שפה היסטורית שנרקחה לאורך מאות בשנים ומכילה מילים מהשפה התנ"כית ושפת הקודש, וגם מילים בספרדית שהובאו מתקופת גירוש ספרד על ידי היהודים שנדדו למרוקו. ברבות השנים נוספו גם מילים מאכדית, אוגריתית, יוונית ולטינית, וכן משפות מודרניות כמו צרפתית, ספרדית, איטלקית ופורטוגזית.

 

פתגם 225: מי שיצחק צחק איתו ומי שיבכה, בכה איתו 

פרי מחקרו של חנונה מעניק למרוקאית היהודית את הריחות והטעמים של השטח. "המרוקאית שלנו, של היהודים, היא שפה צבעונית, עשירה ומלאה הומור", אומר חנונה. "אם ביידיש זה נשמע טוב, אז במרוקאית-יהודית זה נשמע עוד יותר טוב".

 

חנונה הוא לא היחיד שחושב כך. על אף התלונות המוכרות על הגמוניה אשכנזית תרבותית (ולמעשה - במקביל אליהן), השפה המרוקאית וההווי המרוקאי זכו בחמישים השנים האחרונות לעדנה מחודשת ברחוב, בתיאטרון, בקולנוע ובספרות.

 

כבר ב־1976 יצא לאור "מנחה מרוקאית", אוסף השירים של המשורר ארז ביטון, הראשון שהעיז לשלב מרוקאית-יהודית בשירתו ומאז כמו נפרץ הסכר. כך למשל, הסרטים עטורי השבחים "שחור" ו"שבעה" משלבים מרוקאית-יהודית בתסריט ואילו השחקן אבנר דן מעלה בשנתיים האחרונות הצגת בידור במרוקאית בשם "אל פמיליה", בה הוא גם מופיע בתפקיד הראשי.

 

פתגם 212: מי שהחליף לבושו לא החליף את ראשו 

חנונה הוא יליד מרוקו, איש חינוך בעל תואר שני במתמטיקה ובמחשבים. לפני מספר חודשים עבר מקרית מוצקין לאשדוד על מנת לגור ליד בני משפחתו, והוא משפץ בימים אלה את דירתו החדשה בעיר.

 

"אותי לא מעניין קיפוח תרבותי או דיכוי של עדה זו או אחרת", הוא אומר. "אותי מעניינת השפה כשפה. אני רוצה שהיחס שתקבל השפה המרוקאית-יהודית הוא בדיוק אותו היחס והכבוד להן זוכות היידיש או הלאדינו. המילון לטעמי הוא בעל חשיבות היסטורית לקהילת יהודי מרוקו ולצאצאיהם בארץ ובעולם. תרומתו של המילון היא בעצירה של הכחדת והיעלמות השפה".

 

מתי נוצרה במרוקו השפה המרוקאית היהודית?

"קשה לקבוע מתי בדיוק התחילה השפה היהודית במרוקו, שנקראה שם 'לְ־עָארְבִּייָ'א דְל־לִ־יהוּד'. לשון היהודים במרוקו, כמו כל לשונות היהודים בכל העולם, היא אחד הנושאים המרתקים ביותר בחקר גלויות היהודים ובמקביל גם בחקר הבלשנות האנושית. לטעמי, חקר לשונות היהודים במרוקו מרתק שבעתיים הן בשל קדמוניותו, והן בשל מיקומו במרחב של הכאוס הלשוני של אזור המגרב, שהיה בו ערבוב אינסופי של שפות ערביות".

 

אז היה בלגן גם בשפות היהודיות?

"גם היהודים באזור הזה יצרו לעצמם מכלול של שפות. בצפון מרוקו, למשל, באזור הריף דיברו בשפת ה'חקיתייה', שהיא שילוב מעניין של ספרדית, פורטוגזית, מרוקאית-יהודית ועברית - והיא שונה מלאדינו למרות שיש להן אותם המקורות".

 

פתגם 251: מה שלא לימדת אותו בילדות, לא ילמד אותו בבגרותו 

את יום הולדתו הראשון בישראל חגג חנונה כשהיה בן שמונה, במעברת קרית חיים הסמוכה לחיפה. זמן קצר קודם לכן הגיע אליה עם אמו ושלושת אחיו (אביו נפטר עוד במרוקו). הוא למד מכונאות בתיכון בסמת בחיפה, אבל לאחר שירותו הצבאי החליט להתמקד בחינוך.

 

הוא הוציא תעודת הוראה והחל ללמד בבתי ספר באזור הדרום, בעיקר מתמטיקה. בשנות השמונים למד לתואר ראשון ושני במתמטיקה וחינוך

באוניברסיטת חיפה. "האהבה הגדולה שלי בתחום החינוך היתה מחשבים", אומר חנונה. "למן הרגע שהחלו להשתמש בהם בשנות השמונים חשבתי כיצד להיעזר בהם בתחום החינוך".

 

חנונה היה בין הראשונים שפעלו ליצירת אפליקציות חינוכיות למחשבים במרכז לטכנולוגיה חינוכית, ואף היה הראשון שהתקין מערכת כזו בספרד ב־1982. "כואב לי", הוא אומר בצער. "שהיום נוסעים לשם אנשים מהארץ על מנת ללמוד מהם טכנולוגיות חינוכיות, בעוד שאנחנו בעצם היינו הראשונים שהתחלנו עם זה".

 

בזמן שחנונה שהה בשליחות בדרום אמריקה בתפקיד הטמעת מערכות טכנולוגיות באחת החברות העוסקות בכך, עלה בו רעיון שימור השפה המרוקאית-יהודית. "נהגתי לעבור בצפון קולומביה בין שבטים אינדיאנים עם מערכות ללימוד אנגלית", הוא מספר. "ואני זוכר שמאוד הרשים אותי כשפגשתי אנשים שהיו גאים בשפה שלהם ושמרו על תרבותם מכל משמר". כששב חנונה לישראל הוא התיישב לכתוב את המילון.

 

איך בחרת את המילים שנכנסו בסופו של דבר?

"אלו המילים שאני זוכר מבית אמא, חנונה מזל בת אזולאי, שלה אני גם מקדיש את המילון הזה. היו גם מילים שהוסיפו לי אבל סיננתי מילים רבות. התוכנית הראשונית שלי היתה לכתוב חמישה כרכים אבל היה נדרש לזה זמן רב ביותר, אז לפי שעה הסתפקתי בכרך האחד הזה".

 

  • הכתבה המלאה מתפרסמת בסוף השבוע בעיתון "ידיעות אשדוד"

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה   


 

 
לכתבה זו התפרסמו 7 תגובות    לקריאת כל התגובות ברצף
נא להמתין לטעינת התגובות

קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות