איך משתלבים אמנות, זכר הנספים בשואה ופעילות אוטו-אירוטית? סרט שהציג סטודנט מבית הספר "שנקר"
הצליח ליצור את הקשר הפרובוקטיבי בין הנושאים.
עידו ברקוביאר מתל אביב, תלמיד שנה ראשונה במחלקה לאמנות רב תחומית, השתתף לאחרונה בתרגיל וידאו ארט בבית הספר, והגיש קליפ בן שתי דקות בו הוא מאונן על רקע סרט פורנו כשברקע נשמעת הצפירה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה.
"הצפירה נתפסת לפעמים כסוג של אונס. מכריחים אותנו לעצור להתייחד דווקא בדקה הזו", טוען השבוע ברקוביאר, 26, שמסביר שהרעיון עלה אצלו בין צפירות בהן עמד במהלך חייו. "צריך לשים את הצפירה בסימן שאלה. אולי לא צריך אותה בכלל? אולי השימוש שלנו בשואה הפך לכלי זמין מדי? אגב, אני לא נותן את הפרשנויות האלה. את זה הצופה צריך לתת".
סרטו של ברקוביאר, שזכה לשבחים מצוות המורים בשנקר, נפתח בכיתוב שעוצב בסגנון השלט המפורסם שעל גבעות הוליווד, אך למעשה כתוב בו Hollow cost.
בהמשך צילם ברקוביאר את עצמו יושב מול מסך המחשב, צופה בסרט פורנוגרפי גרמני תוך שהוא מענג את עצמו. כשמתחילה הצפירה נעמד ברקוביאר והמצלמה מתמקדת בגופו העירום, ולאחר סיומה – הוא שב וממשיך בפעילותו.
"המטרה הייתה לתת מכה בבטן", הוא ממשיך ומסביר. "אני חושב שיש כמה שאלות פתוחות בנושא הזה. אם יש אנשים שמוצאים את עצמם נפגעים מהסרט - זה עוד יותר טוב. הרי כל אמן רוצה לעורר שיח כלשהו. מעבר לזה, זה אומר שיש על מה לדבר. העיסוק במין ובשואה הוא לא המצאה שלי, עושים את זה מאז שנות ה-60".
הוריו של ברקוביאר, ניצולי שואה בעצמם, לא התרגשו מעלילת הסרט. "הם אמרו 'אוי', אבל לא במובן השלילי", הוא מספר. "זה היה יותר כמו 'עוד פעם אתה והשטויות שלך'. בשום אופן לא היה קונפליקט סביב הנושא הזה. מאלה שהיה סיכוי שיפגעו ביקשתי בנימוס שלא ייכנסו להקרנה של הקליפ. אני לא כאן בשביל לעורר פרובוקציה או לפגוע, אלא רק כדי לעורר מחשבה".
