הפתעות מרעישות כאלה יש כנראה רק בספורט. אחרי שהדיח את פנינה רוזנבלום, ליאת בלו, גאלה קוגן, מיטל דוהן וזהר שטראוס — שמעון אמסלם, האנדרדוג של "רוקדים עם כוכבים"
— מתקרב לחמישייה הפותחת של הנבחרת. כדורסלן העבר, שנכנס לתוכנית כסוג של גימיק משעשע, הפך לסינדרלה של העונה, במרחק צעד וחצי מהגמר הגדול.
כשפורסמה לראשונה רשימת הידוענים שתככב בעונה החמישית של הריאליטי האמנותי, ניתן היה בנקל לזהות זוכים פוטנציאלים. השחקן־דוגמן האתלטי מייקל לואיס, הזמר השרמנטי עם עדת המעריצות משה פרץ והשחקנית המצודדת גאלה קוגן סומנו כפייבוריטים ברורים לכבוש את הרחבה הנוצצת ואת לב הצופים.
צילום: ראובן שוורץ
ספק אם מישהו דמיין אז שדווקא אמסלם, ספורטאי עבר גמלוני המתנשא לגובה של 2.02 מ', יהפוך לתגלית העונה. אבל שמעון, שאף פעם לא ויתר לטובים ומפורסמים ממנו, נותן פייט וזוכה לעדנה מחודשת, שמזכירה את רגעי התהילה בהפועל תל אביב, בדרבים הטעונים עם מכבי.
15 שנה אחרי הוא חזר להסתער על הפרקט, עם קהל מעריצים שמלווה אותו לאורך כל הדרך, הפעם בתור רקדן לבוש פאייטים. באחד הביצועים הוא הזכיר לכולם את מי הוא מייצג, כשעלה לרחבה עם הספרה 8 על הגב.
שיטוט זריז בפורום "רוקדים עם כוכבים" ממחיש את העניין העצום שמעורר הנפיל המחולל. רובן המכריע של התגובות באתר עוסקות במתמודד הסנסציוני ומעידות על יחס אמביוולנטי. מרבית הגולשים מביעים תמיכה ופרגון, אך יש גם מקטרגים שמתקשים להסביר את התופעה.
"לכל מצביעיו של שמעון — הגיע הזמן שתפסיקו לסמס לו, הוא סתם עושה מעצמו צחוק", ממליצה לאומה "אחת שאוהבת לרקוד". מבקר נוסף, לא פחות חריף, ממשיך בהשתלחות חזיתית: "שילך לרקוד במגרש החניה באוסישקין... הוא רקדן גרוע, למזלו יש לו את מפוני אוסישקין שמצביעים עבורו... איכס!".
אורח אחר בפורום דווקא מתמוגג מהביצועים: "שמעון, הרגת אותנו מצחוק. נעים לראות אותך כל שבוע. אני וחבריי מסמסים אותך לגמר!!!".
את הדיון הנוקב חותם מעריץ אלמוני עם תחזית אופטימית: "הוא לא צריך שופטים בשביל לקחת את הגמר, ואנחנו אחריו לאורך כל הדרך".
וכשהגרופי של שמעון רוטן כלפי השופטים, לא חסרות לו סיבות. כמעט מדי שבוע הדיינים של עולם הריקוד אינם נופלים מכיסאותיהם לנוכח ביצועיו של הסנטר
המיתולוגי. לקט הביקורות מהתוכנית האחרונה ידגים היטב את ההתעמרות הקשה שמשוחזרת בכל תוכנית.
"זה נראה כמו רקדנים גרועים ביותר שרגילים להופיע בחתונות", פסק אמיר פיי גוטמן. "רקדן אתה כבר לא תהיה", הוסיף שמן למדורה גברי לוי, ודווקא אלי מזרחי, שנחשב לקשוח מכולם, גילה מעט אמפתיה וסיכם: "אני אוהב אותך, אבל זה לא מספיק".
מזרחי, כוריאוגרף ומאמן מוסמך, בעל אקדמיה ללימוד ריקודים סלוניים, מנסה לפענח את סוד הקסם שמשאיר את אמסלם בתוכנית: "הקהל אוהב אנדרדוגס ורוצה להעלות אותם למעלה".
אבל קשה להתעלם מחוסר הקואורדינציה המשווע.
"אנשים אוהבים אותו דווקא מפני שהוא לא הרקדן הטיפוסי. העובדה שהוא בא עם נתונים לא כל כך מתאימים כובשת את הקהל. בסופו של דבר זו תוכנית בידור. גם לאבי כהן זה עבד בשנה שעברה".
הוא באמת מזכיר אותו בריקוד.
"נכון, בעיקר במישור של אהדת הקהל. הקהילה של הכדורגל והכדורסל כוללת הרבה אנשים, ובינתיים זה עובד. הוא עושה גם עבודה חזקה מאוד בקטע של הס.מ.סים, ועם תוצאות אי אפשר להתווכח".
גם חיים רביבו הצליח יפה בתוכנית, ואפילו הגיע לגמר.
"נכון, אבל רביבו היה באופן מובהק מוכשר ויש לו רגליים זריזות. שמעון, באיזשהו מקום ויתר מבחינה ריקודית. הוא מתמודד איתם לא בריקוד אלא בשואו, בדינמיקה ובהתנגחות עם השופטים, ונראה שהקהל אוהב את זה".
ומבחינה מקצועית, יש מגמת שיפור?
"אני חושב שהוא מתקדם. יש ריקודים שזה פחות ניכר ויש ריקודים שזה נראה לא לעניין. אבל גם כשלא הולך רואים את העבודה הקשה. הוא מפיק מעצמו את המקסימום, יותר מזה הוא לא יכול לייצר. לא מדובר ברקדן".
אתם השופטים האמנתם שיגיע רחוק?
"זה משעשע ובהחלט תופעה, אבל היו לכך תקדימים בעבר. גם בפורמטים בחו"ל ראינו תופעות כאלה, שאנשים עם נתונים בעייתיים התקדמו לשלבים הגבוהים".
וזה לא פוגע בתוכנית?
"אני חושב שזה דווקא מעודד. זה נותן לך אפשרות להבין שלא כל אחד שנולד עם כישרון במה או משחק בהכרח מצליח בתוכנית. אתה רואה אחד שבא מעולם אחר ויש לו מה להגיד".
אם אמסלם היה מגיע לבית הספר שלך, היית נותן לו צ'אנס?
"אם הוא היה בא אליי, אני אומר לך שתוך חצי שנה לא היית מכיר אותו בכלל. אבל צריך עבודה אינטנסיבית ונכונה כדי להשתמש ביכולות שלו".
אפשר להיות רקדן בממדים שלו?
"ראיתי רקדנים בגובה שלו שעושים דברים מדהימים, שאני נראה קטן לידם, אבל זה דורש הרבה עבודה. כרגע, בלחץ שיש עליהם בתוכנית, קשה למצות את הפוטנציאל".
זכות המילה האחרונה ניתנת לרקדן השקדן, שזוכה בסיום כל ריקוד לקריאות קצובות "אמ־סלם", מצד אוהדיו ביציע. "לא ציפיתי לחיבוק כזה חם מצד הצופים בבית", אמר השבוע. "נראה שהם חכמים ומבינים שזאת תוכנית טלוויזיה ולא תחרות ריקודים".
לי זה דווקא נראה כמו תחרות ריקודים.
"זאת קודם כול תוכנית בידור. אם זאת הייתה רק תחרות ריקודים, אז היו רואים אותה אולי ארבעה אנשים. אני חושב שמבין אלה שלא יודעים לרקוד התקדמתי הכי הרבה. צריך לזכור שהתחלתי מהמקום הכי נמוך, אבל בינתיים השופטים עושים לי חיים קשים".
וזה בטח די מעליב.
"מהתוכנית הראשונה אמרתי בשיא הכנות שזה ממש לא חשוב מה השופטים אומרים, אלא מה הצופים יצביעו. הקהל בבית מחזיק אותי. יש כאלה שנשארים בתוכנית אך ורק בגלל ציוני השופטים, ויש כאלה שנשארים בגלל הקהל. תגיד לי אתה מה עדיף".
אין ספק שתמיכת הקהל. אבל למרות התסכול האישי, אתה יכול להבין את השופטים?
"ממש לא. הביקורת שלהם ממש לא מקצועית. לא מתאים להם בעין שיש הפרשי גובה, וזה לא לרוחם שספורטאי חסר ניסיון מצליח להתקדם בתוכנית. בסדר גמור, הם יעשו את שלהם ואני אעשה את שלי".
לעומתם, אוהדי הפועל ממש לא מאכזבים.
"הם אף פעם לא אכזבו ולא יאכזבו בעתיד. גם אם אני אלך בתוכנית הבאה לא יהיו לי טענות לאוהדים. יש בינינו חיבור של 25 שנה. אבל אלה לא רק אנשי הפועל, אלה גם החבר'ה משדרות, החבר'ה של ההסתדרות ואנשי ספורט מכל הארץ שמרגישים שאני מייצג גם אותם".
מזל שמיקי ברקוביץ' לא מתחרה מולך. למכבי יש יותר אוהדים.
"באמת חבל שעוד ספורטאים לא מוזמנים לתוכנית, אבל כל שנה יש ספורטאי אחד והשנה אני נבחרתי. בינתיים מבין כל המשתתפים נציג של הפועל הגיע הכי רחוק".
אם היה מולך אייקון של מכבי היית נשאר אחריו?
"לא חושב, וגם אין לי עניין או צורך. בגדול זאת תוכנית טלוויזיה בידורית, עתירת רייטינג, שאני נהנה בה לאללה".
נניח שיכולת לבחור: אליפות להפועל תל אביב או שאתה לוקח גביע ב"רוקדים".
"אליפות, בלי לחשוב לרגע".
