מה הייתם אומרים אם היינו מספרים לכם שבבירת הנגב בונים את מכונית הפורמולה הראשונה בישראל? זה לא הזוי, זה אמיתי. והמכונית כבר נוסעת.
קבוצת סטודנטים מאוניברסיטת בן גוריון
עומדת מאחורי הרעיון שהתחיל כפרויקט גמר. בימים אלה ממש הפך החלום למציאות - מכונית פורמולה קטנה הבנויה על פי התקנים המחמירים ביותר.
פרויקט Spirit of Ben Gurion מתקיים בפקולטה להנדסת מכונות באוניברסיטת בן גוריון. במסגרתו אמורים הסטודנטים בשנה האחרונה לתואר הראשון לבנות מכונית פורמולה
ולהשתתף בתחרות פורמולה S.A.E הבינלאומית.
כל צוות סטודנטים צריך להקים קבוצה ולנהל תהליך של פיתוח מוצר הנדסי. דגש מיוחד במתן הניקוד מושם על תכנון הנדסי טוב ורעיונות יצירתיים. הפרויקט דומה מאוד לעבודה של צוותי הנדסה בתעשייה, ומעניק לסטודנטים טעימה ראשונית של עבודת הנדסית אמיתית.

הסטודנטים והמכונית שבנו - להוטים לדהור (צילום: שי שמואלי)
הפרויקט החל בשנת 2006, נוהל על ידי פרופ' ערן שר, מרצה במחלקה להנדסת מכונות, יחד עם עוד שני דוקטורנטים במחלקה, ונתמך על ידי גורם חיצוני. לרוע המזל, המשבר הכלכלי פגע בגורמי המימון, הדוקטורנטים שניהלו את הפרויקט סיימו את לימודיהם, ולא היה במחלקה מי שימשיך את העבודה שהם התחילו. כך חזר הפרויקט אל מרתפי המעבדה.
הפרויקט הוקפא למשך כשלוש שנים, עד שהגיע תמיר פלצ'ינסקי, סטודנט לתואר שני במחלקה, שהחליט להחזיר את הפרויקט לחיים. הוא שאף להוציא מבאר שבע את הקבוצה הראשונה שתבנה מכונית מרוץ לתחרות, ותהיה מכונית הפורמולה ראשונה בארץ, והכל תוצרת בית.
לפרויקט שותפים כיום כ-40 סטודנטים מהמחלקה להנדסת מכונות, כשהמטרה היא לתכנן ולבנות מכונית חדשה ולטוס איתה לתחרות בשנה הבאה.
פלצ'ינסקי הוא למעשה בבואה מושלמת למהות הפרויקט. מצד אחד, סטודנט מצטיין לתואר שני בהנדסה. מצד שני, די.ג'יי בעברו הלא רחוק עם היסטוריה של רכיבת שטח ולא מעט צלקות ברגליו.
"מגיל אפס אני אוהב לפרק כל דבר. הקשר שלי לספורט מוטורי התחיל כשהייתי ילד וגררתי את אבא שלי לכל מרוץ שהיה בארץ. בגיל 16 התחרתי על אופנוע 50 סמ"ק במרוצים שונים וגם בליגת הקארטינג שהיתה בארץ. אחרי הצבא המשכתי להתחרות במרוצי אופנועים".
"אחרי שהבנתי שאלוף עולם אני כבר לא אהיה (הוא שבר את הרגל בהתרסקות אופנוע - ל.ל), הלכתי ללמוד הנדסת מכונות. אפשר לומר שאני חולה במחלת הנהיגה. אני אוהב כל דבר שזז מהר ועושה הרבה רעש. כמובן שאי אפשר לא לאהוב את ההתרגשות של התחרות והמרוצים. מי שלא הרגיש את האדרנלין של הרגע שלפני זינוק למרוץ לא יודע מה זאת התרגשות", הוא ממשיך ומספר.
פלצ'ינסקי וחבריו מונעים מאהבה ומתשוקה לנושא. "אני מאוד מאמין בכל מה שקשור בלעשות דברים מתוך אהבה וכיף, ולא מתוך הרגשת חובה", אומר פלצ'ינסקי. "לימודים כמו הנדסת מכונות יכולים להיות מרתקים אם מצליחים למצוא בהם עניין. הפרויקט הזה מחבר בין הדבר שהסטודנטים הכי אוהבים, מכונה כמו מכונית מרוץ, ללימודים".
"אין לי ספק שמי שיעבוד על הפרויקט הזה בתור פרויקט גמר שלו יהיה מהנדס טוב יותר, שלמד מתוך עניין ותשוקה ולא מתוך הכרח. הם גם לומדים דברים כמו
עבודת צוות, עמידה ביעדים, מטרות, מסגרת תקציבית ותקשורת עם התעשייה. השנה אמורים לעבוד על הפרויקט רק כמה סטודנטים בודדים משנה ד', אבל אתה צריך לראות כמה סטודנטים משנה ג' וב' מגיעים".
ביקור פתאומי במעבדה בה נמצא הרכב מעוררת תחושה שהגעת למקום קדוש. עשרות סטודנטים מתקבצים סביב המכונית, מתרשמים מהפלא ההנדסי כשעיניהם בורקות. כולם מצלמים, וכמה יחידי סגולה אף זוכים להצטלם במקום הקדוש ביותר, תא הנהג.
בביקור אחר כבר התקיימה תחרות ליציאה מהרכב בפחות מחמש שניות - אחד הקריטריונים בתחרות. "כבר עכשיו אנחנו מדמיינים מה יהיה בשנה הבאה ומתחילים להתכונן", אמר אחד הסטודנטים שנכח במקום.
כמובן שהדרך אל התחרות היוקרתית לא קלה וישנם לא מעט קשיים בדרך, בעיקר פיננסיים.
ומה הלאה? פלצ'ינסקי מקווה להגיע עם הפרויקט הזה הכי רחוק שאפשר, ולהפוך את באר שבע לנושאת בשורת המרוצים בארץ. "אני רוצה לבנות אצלנו במעבדה מפעל רכב קטן שמתכנן ובונה מכוניות מרוץ עם כל הכלים הנחוצים לשם כך. להרים כל תחילת שנה קבוצה של סטודנטים משנה ד', שיחד עם סטודנטים מתנדבים משנים ב' ו-ג', יבנו בתוך חצי שנה רכב חדש, יטוסו לתחרות בחו"ל ועם הזמן גם ינצחו בה".