יאללה לשיר. כי לנצח את הפועל ירושלים בגביע, במלחה, זה מחייב לעבור לשירה, אולי אפילו להוסיף ריקוד קטן עם התחת.
איזה קילינג אינסטינקט יש לקילינגסוורת', כמה קרח זורם בדם של שמוליק ברנר שפתאום מדייק מהקו, כמה מרגשות הדמעות של פינוק, והאם זה נכון שגלידת טוני בעיר היא על שמו של וושהאם, ושבערבים שמחים במיוחד מחלקים שם שלשת כדורים במחיר של שניים? היידה אליצור מכבי נתניה.
ותדברו על אריק. דברו חופשי על אלפסי. כי צומח לנו פה יופי של מאמן שלא פוחד מציפיות, מהצהרות וגם לא מפסקי זמן ברגעי ההכרעה.
ואיך בראשון בלילה מתחילים האס.אמ.סים הנרגשים. כולל מאוהדי מכבי תל אביב שנהנים לשמוח לאידם של הירושלמים. הם מרגישים שאלפסי וחבורתו עשו בשבילם את העבודה. תרגעו יא זחוחים, אחרי גלבוע/גליל אנחנו רוצים אתכם בחצי גמר.
כמה הערות ותהיות בתום הסיבוב הראשון בליגת העל:
1. לא מלהיבה, מתלהבת. מכבי נתניה לא משחקת כדורגל גדול, אבל מרגע שעטר חזר,
חזרה גם ההתלהבות. נתניה היא קבוצה מתלהבת ועובדת שהשחקנים שלה עושים הרבה קילומטראז' וגליצ'ים. עם הסגל ורוח הנכאים שהייתה פה קודם מדובר בהישג מצוין.
2. קיצוני סופה. רוצים הכרעה? בואו למשחקים של עטר. המאזן של המתולתל עומד על שישה ניצחונות, ארבעה הפסדים ותיקו אחד. אין אמצע. 19 נקודות מתוך 33 אפשריות (57.5 אחוזי הצלחה) הם מספרים מצוינים שבטוח מסדרים לנו מרכז טבלה רגוע, עם סיבוב שלישי בחוף ארגמן. ביום טוב אפשר אפילו גם לחלום על פלייאוף עליון, כשגזל וגואטה משפיעים מי תהיה אלופה.
3. צעירים זה שמחה. אחרי שהתלהבנו בצדק מעזרא, גואטה ודגני, ראוי לשים עין גם על טל מעבי. עדיף להריץ באגף את הסילון הצעיר ולגדל עוד שחקן ראוי, מאשר לסדר עונת פרישה לאנטבי המנומנם.
4. תעלומה: ועכשיו ברצינות, מישהו מסוגל להסביר לנו בצורה שכלתנית איך אוקוצ'ה עדיין מצליח לשרוד כחלוץ בליגת העל?
5. צחוק הגורל. האם רביד גזל הולך לתת את העונה הכי טובה שלו בבוגרים דווקא אצל עטר?
6. לאן אתה רץ. מתי ימפולסקי יבין שכל הקטע הזה עם הכדור זה לא בשבילו? לרוץ מהר אפשר גם סתם בשדה פתוח.
