רסקה מסעירה

למרות שבחורף בתי קפה קורצים לנו יותר (אוכל כבד עושה לנו דווקא את הקיץ. מאפים חמים ושוקו בטעמים מחמם את החורף), בין האלטרנטיבות שמציע המתחם הקולינרי בסיבים 18 שבפתח תקוה התיישבנו דווקא ברסקה, שפתחו לפני כשנה אורי ארליך ורני שטרית.

על העיצוב המאוד אסיאתי של המקום הופקדה קורין גרשון, שהשתמשה בהרבה צבעים כהים ונגיעות זהב והותירה חלל די ריק בין השולחנות, שחלקם מופרדים על ידי עמודי עץ. על התפריט הופקד השף אבישי לוי, שהיה אמון על המטבח של מסעדת FRAME ברמת החייל ויצר ברסקה מטבח דומה, המציע מטבח עכשווי עם נגיעות אסיאתיות.

כשהמקום נפתח, היינו בין הראשונים לבקר בו. כאלו אנחנו, חסרי סבלנות כשמגיע לעיר פיתוי חדש. כבר אז שמנו לב לכך שהמטבח במקום התייצב תוך תקופה קצרה ומוציא מנות כמעט ללא שום פגם. הבעיה הייתה אז עם הבר, שנתן פרשנות משלו לכל מיני קוקטיילים, ויצר קטסטרופה בזו אחר זו עד שנכנענו (אחרי שלושה סיבובי משקאות) והזמנו יין.

אנחנו שוב ברסקה, מנצלים ערב סתווי קריר לישיבה במרפסת. נעים שם, אפילו מהנה. המתחם בו שוכנת רסקה מרכז ארבע מסעדות, אבל שקט ורגוע למרות

בעיקריות, שניצל עגל מבשר סינטה צופה בשבבי לחם יפני והרגיש לנו דווקא אוסטריה לכל דבר, שם השניצלים דקים וגדולים. בצד הוגש פירה מתובלן היטב. עיקרית נוספת הייתה רביולי, כיסוני פסטה במלית גבינות עם קרם פטריות שיטאקי, שום, קונפי ועירית, שיצרו שילוב חגיגי של טעמים.

לא ויתרנו על טירמיסו לקינוח. בפעם הקודמת היו אלו תלתלי קדאיף לא מוצלחים במיוחד, אבל הטירמיסו של רסקה היה מהטובים שאכלנו בשנה האחרונה (ואכלנו לא מעט טירמיסו השנה. זמן טוב לדיאטה). שילוב מדויק ומופלא של גבינת המסקרפונה לבישקוויטים, עם נגיעות מדודות של פקאן סיני, סיימו ארוחה מצוינת עם טעם מתוק בפה.

מבחינה קולינרית, רסקה היא מהמקומות היותר מסעירים שיש בפתח־תקוה. גם האווירה במקום מצוינת, השירות חייכני ולא מעיק ובכלל חוויות מהסוג שרסקה מעניקה, ראוי שיועתקו לכמה מסעדות בעיר.

• רסקה, הסיבים 18, קריית מטלון, פתח־תקוה 5346123