בן שבעים היה החבר (לשעבר) כשעזב את קיבוצו, מנרה.
משעזב, לא הסכים לקבל את דמי העזיבה בפריסה לשש שנים, כפי שהציע הקיבוץ, ובאמצעות עו"ד הראל טיקטין
הגיש תביעה לבית משפט השלום בנצרת, בה ביקש לחייב את הקיבוץ לשלם לו את סכום דמי העזיבה, במזומן.
כן ביקש התובע לקבוע שהוא זכאי ל"זכויות שיוך דירה" על שמו, שכן עזב לאחר "המועד הקובע" - אך לכך התנגד הקיבוץ. בכתב התביעה סיפר התובע שמנהל הקהילה בקיבוץ הודיע לו כי שיוך הדירות הוא חלק מתשלום דמי העזיבה, ולכן, אם יבחר העוזב לקבל את דמי העזיבה - יפקעו זכויותיו לשיוך דירת מגורים.
בתביעה, טען עו"ד טיקטין שהקיבוץ אינו זכאי "להתנות את תשלום דמי העזיבה בוויתור על שיוך דירה". אכן, אמר, קיבוץ המעביר את הזכויות בדירות לחבריו רשאי, לפי הוראות מִנהל מקרקעי ישראל (לעניין החלטת המנהל 751), לגבות את ערך המבנה הקיים במגרש, לרבות הוצאות פיתוח - אך אין בכך כדי לשלול את זכותו של החבר לדירה. עוד, לטענתו, תקנות האגודות השיתופיות בדבר "שיוך דירות בקיבוץ מתחדש" מורות כי הקיבוץ "ישייך דירות לחבריו, על חשבון דמי העזיבה המגיעים לחבר". "על חשבון", הוא מדגיש, "ולא במקומם".
לעמדת התובע, שווי ממוצע של דירות בקיבוצים אינו עולה על 80 אלף ש"ח, שכן לפי פרשנותו להוראות המנהל, יכול הקיבוץ "לגבות מהחבר רק את ערך המבונה בלבד ולא את ערך הקרקע, ובמקרים רבים מדובר בדירות ישנות, שהפחת בגינן הביא אותן לשווי אפס".
מכאן, טוען התובע, נובע כי אין לקיבוץ כל זכות לקזז סכום כלשהו מדמי העזיבה, במיוחד כשטרם נערכה שומה לדירה בה גר, וכי שומה כזאת, כאמור, אינה יכולה להיערך לפי "שווי השוק", אלא לפי "הערך המבונה" בלבד. טענה נוספת שהעלה התובע היא שהוראות התקנות, שנכנסו לתוקפן בינואר 2006, אינן חלות על החלטות שקיבל קיבוץ קודם לכן.
בית משפט השלום מצא כי נושא שיוך הדירה אינו בסמכותו, והדיון בסוגיה זו עבר לבית המשפט המחוזי בנצרת, שנדרש לדיון עקרוני בשאלה: האם חבר שעזב לאחר המועד הקובע לשיוך דירות, וקיבל דמי עזיבה, זכאי עדיין לשיוך דירה על שמו. השופט אשר קולה, מתאר עו"ד טיקטין, הביע עמדה עקרונית, לפיה "מי שהיה חבר ביום הקובע, זכאי לשיוך דירה".
סוף דבר, הגיעו הצדדים לידי הסדר פשרה, שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי, לפיו קיבוץ מנרה (באמצעות עורכי הדין יונתן גולדשטיין
ודני קנציורק) מסכים לזכויות השיוך של התובע ומתחייב כי "בעת שיופנו חברים אחרים בקיבוץ למנהל מקרקעי ישראל, כדי לחתום על חוזה חכירה במסגרת הליך שיוך דירות", יופנה גם החבר, או יופנו יורשיו, למנהל לצורך שיוך הדירה בה התגורר ערב עזיבתו את הקיבוץ, או דירה אחרת, דומה בגודל ובאיכות, וזאת מבלי שהתובע או יורשיו יידרשו להיות חברי קיבוץ כתנאי לזכותם לשיוך. אם עד לאותו מועד יקבל התובע את דמי העזיבה להם הוא זכאי, ישלם התובע לקיבוץ סכום, כפי שיקבע הקיבוץ, ש"לא יעלה על שווי המבנה והוצאות הפיתוח והתשתיות בנוגע לדירה".
