אמנות הפליק פלאק: מוסיקת הרקע נשמעת בחלל. אמיר מוזס
מניד ראש לעבר שניר שושנה, וזה מיד מטפס כמו קופיף זריז על כתפי בן זוגו. מוזס מניף אותו באוויר, כאילו כלום, שושנה משעין כף יד אחת על כתפו של רעהו, ותוך שנייה נראה כמרחף באוויר. מוזס מניף שוב, שושנה מסלסל את גופו הצנום במהירות האור, מבצע את הבורג המשולש המפורסם שלו ונוחת. מחיאות כפיים. יש אליפות.
קבלו עדכון מתחום ענפי הספורט הנידחים. אמיר מוזס ושניר שושנה, האקרובטים הישראלים ממרכז "בגין" בחולון, העפילו לגמר אליפות אירופה בפורטוגל ודורגו במקום השמיני. השניים, אף אוחזים בתואר אלופי עולם באקרובטיקה מתחרויות קודמות (08' סקוטלנד, 09' פורטוגל).
במערכת הזוגית שלהם, אמיר מוזס הוא ה-BASE, במונחים המקצועיים, כלומר, האקרובט שרגליו נעוצות בקרקע והוא משמש כמפעילו של שניר שושנה, ה-TOP, זה שמרחף בדרך כלל במעלה השואו.
אמיר מוזס (20) מראשון לציון
התחיל להתעמל כשהיה בן .12 "זאת הקרבה גדולה", הוא אומר, "יש המון ויתורים, אתה דורש מהגוף דברים בלתי אפשריים, והוא מסרב לשתף פעולה. אלמנטים שמפנימים בגיל צעיר מאוד, קשים יותר לביצוע בגיל מבוגר יותר. זה בדיוק כמו ההבדל בין ללמוד שפה בגיל צעיר ובגיל מבוגר".
אליפות העולם. פורטוגל 2009 (צילום: ג'או פיגורדו)
שניר שושנה (16) מחולון,
הוא תלמיד כיתה י' בגימנסיה יצחק נבון בעיר. את הסיבוב האקרובטי בחייו החל כשהיה בן שלוש. "אמא שלו הביאה אותו
לאולם", משחזרת צינה הריס, מנהלת מרכז 'בגין', "אמרנו לה שהוא שובב גדול, אבל עשוי להיות ספורטאי גדול עוד יותר". שושנה החל לפקוד את החוגים במקום, כשכל אימון הוא מסיים בצרורות של סלטות וגלגולים. "אחרי שנתיים", הוא מספר, "הגיעו כמה מאמנים ציידי כישרונות, והוזמנתי להצטרף לנבחרת האקרובטיקה התחרותית של הבוגרים".
מאז עבר שושנה גלגולים לרוב, ובהם התנסויות אקרובטיות בזוג (בנים), ברביעייה, בטרמפולינה ובכל קטגוריות התחרות האפשריות. בשנת 2004 הוא התחיל ב'פס' האקרובטיקה, "שזה משטח קפיצי באורך 22 מטר ורוחבו כמטר וחצי, ועליו אתה עושה סאלטות, ברגים, פליק פלקים ודאבלים, כלומר, שתי סלטות באוויר".
שושנה הגיע די מהר לדרגה בינלאומית, לקח חלק בתחרויות שונות ובשנת 05', חדור מוטיבציה, הופנה לתחרויות פס באוקראינה. "המתחרה הצעיר ביותר שם היה מבוגר ממני בעשר שנים", הוא אומר, "הייתי הצעיר מכולם, אבל עם שאיפה בוגרת וחזקה למצוינות. תמיד שואף למעלה".
כשאומרים אקרובטיקה, חושבים על קרקס.
אמיר: "לפעמים שואלים אותי אם אני אמן קרקס והתשובה היא לא. אקרובטיקה היא ענף ספורט מפותח, הכי יפה שיש. מבחינתי זה סוג התמכרות. זה חלק ממני. הכל. הראש שלי נמצא עמוק בתחום, וצריך כל הזמן להתקדם, להיות בעל ביקורת עצמית גדולה, להישמע לגוף, להתחבר אליו ולהתחזק".
משנת 06' מוזס ושושנה הם זוג מקצועי. עד כה לקחו השניים חלק בשש תחרויות ברחבי העולם, בכולן העפילו למקומות נכבדים. "אחרי כל נסיעה לחו"ל אנחנו חוזרים עם שאיפה להגיע לרמה מקצועית גבוהה יותר", מודים השניים. "כל פעם נחשפים לרעיונות ולאלמנטים חדשים".
מה התרגיל הכי מסובך בעולם האקרובטיקה?
אמיר: "ברמות הגבוהות, טריפל סלטה, שנחשב לאלמנט מאוד קשה לביצוע בזוגות. קיים רק זוג אחד ברוסיה שעושה את זה, ואלמנט ה'טריפל בורג', שאנחנו עושים".
מה עם הסיכונים?
"אני מודע לעובדה שבאקרובטיקה יש לא מעט סיכונים", אומר שושנה, "אבל שומרים עלינו. באלמנטים מסוכנים שומרים עלינו אחד לאחד. כשאנחנו מתאמנים על אלמנט חדש, אנחנו נעזרים בחגורות בטיחות, מניחים מסביב למשטח מזרונים עושים הכל כדי שיהיה בטוח ומאובטח. אמא? כן, היא דואגת, אבל היום היא כבר יודעת שאפשר לסמוך עלינו".
- הכתבה המלאה מתפרסמת בסוף השבוע ב"ידיעות חולון"
