אלפים פוקדים אותן ביום ובלילה. האם תחנות האוטובוסים המרכזיות ברחבי ישראל מעניקות לנו שירות ראוי למאה ה-21? אחרי שבדקנו עבורכם את קווי האוטובוס המעצבנים ביותר
- יצאנו לראות מה המצב בתחנות שהם מגיעים אליהן. הנה כל התשובות - והציונים.
אלפי נוסעים משתמשים בשירותיה של התחנה המרכזית באילת מדי
יום. הם עושים זאת דרך שבעה רציפים מסודרים בלבד, ומספר עמודים שאינם ראויים לשם רציף.
העומס העיקרי בתחנה נרשם בימי ראשון וחמישי כשמאות חיילים
עוברים במקום בדרכם לבסיסים או לבתיהם. בתחנה קיים עומס נוסעים בלתי נסבל גם בחודשי הקיץ כשמאות אוטובוסים מגיעים לתחנה ומורידים אלפי בני נוער
בדרכם לחופשה בעיר.
זו תחנת אוטובוס או מכלאה? (צילום: עזרא ארבלי)
מקורה של רוב התנועה בתחנה בקווים ל באר שבע,
תל אביב,
חיפה וירושלים. בקיץ ישנה תנועה ערה גם בקווים מנתניה, מאשדוד,
מאשקלון
ומרעננה. בנוסף, עוברים בתחנה ארבעה קווים עירוניים בתדירות נמוכה המשרתים את האוכלוסייה המבוגרת ואת עובדי בתי המלון.
התחנה מתוחמת בגדר המשווה לה מראה של מכלאה ולא של תחנת אוטובוסים. הגדר הוקמה בשל הכשלים במערך האבטחה שהיו במקום טרם הקמתה וכחלק מהפקת לקחים ממקומות דומים בארץ.
אולם הנוסעים הממוזג - מציל מיום שרב (צילום: עזרא ארבלי)
הפעילות בתחנה המרכזית מתחילה בארבע לפנות בוקר ומסתיימת בשעה שבע בערב. קצת לפני חצות מתעוררת התחנה שוב לחיים לקראת יציאת האוטובוסים למרכז הארץ בשעה אחת אחר חצות.
עד לפני כחצי שנה הייתה חברת נצב"א אחזקות אחראית על המבנה ותחזוקותו. בתחילת חודש יוני השנה מכרה נצב"א אחזקות את חלקה בבעלות, והעבירה אותו לאיש העסקים האשדודי ג'קי בן זקן המתכוון להקים במתחם קומפלקס מסחרי.
הנוסעים ממתינים בתוך אולם ממוזג שמציל אותם מהחום האילתי הכבד. ביום שביקרנו בתחנה היה האולם נקי ומסודר.
למרות האולם הממוזג, אין מספיק מקומות ישיבה לממתינים. חלק מהמושבים הם עם משענות שבורות ולא אחת כדי להגיע אליהם צריך לעבור מעל נוסעים היושבים על רצפת האולם הסדוקה עם כל כבודתם.
אזור התחנה אינו נקי, בדלי סיגריות וניירות פזורים בכל המתחם. על כמה קירות מתנוססים ריסוסי גרפיטי מכוערים. החנויות מוזנחות אך המחירים בהן גבוהים. התחנה נותרת פתוחה גם בשעות שאין בה פעילות, מה שפוגם בבטיחותה.
המקום אינו מזמין ואינו ידידותי. השוטרים הצבאיים אורבים לחיילים בכל פינה, והם צריכים להתמודד מול מחסור משווע במקומות ישיבה באוטובוסים. מי שלא הזמין מקום ישיבה מבעוד מועד נאלץ להידחף ולהילחם על כל מושב פנוי.
"באגד יודעים שיש לחץ של חיילים, חבל שלא מתגברים, מוסיפים עוד אוטובוסים ומפחיתים את הלחץ ש'מעלה את הסעיף' לחיילים ולנוסעים האחרים. הכי גרוע זה ביולי-אוגוסט כשאנחנו נלחמים על כל מקום כי בני הנוער לא מוותרים לנו", סיפר ניר, חייל אילתי המשרת באזור תל אביב.
מלבד ימי ראשון וחמישי העמוסים התנועה בתחנה דלילה ובשירותיה משתמש קהל מגוון. מעט לפני חצות מתעוררת התחנה לחיים לקראת צאתם של האוטובוסים
לחיפה, לתל אביב ולירושלים.
מספיק בקושי, בזכות האולם הממוזג.
רון רטנר דובר אגד מסר בתגובה: "התחנה המרכזית באילת נמצאת בבעלות ובאחריות חברת מנופים פיננסיים של איש העסקים ג'קי בן זקן, אשר משכירה את החנויות במקום לגורמים מסחריים שונים, בהתאם לשיקוליה.
"הרציפים ואולם הנוסעים מצויים באחריות אגד. חשוב להדגיש, כי אגד שוכרת את השטח מחברה זו, ואינה אחראית על השטח המסחרי של התחנה אשר בו מצויים חנויות, בתי קפה, מכונות מזל וכדומה.
"התחנה מאובטחת על ידי על ידי מאבטחים חמושים ומצלמות אבטחה של חברת "השמירה" 24 שעות, 365 ימים בשנה. מספר המאבטחים משתנה לפי הצרכים והדרישה בתאום מלא עם משטרת ישראל וגורמי הביטחון. מטעמים מובנים לא נוכל להרחיב יתר על המידה בנושא זה".
