היא הייתה הראשונה שנתנה לו הזדמנות, והוא לא שוכח לה את זה. הוא חשב למסד את הקשר איתה להרבה שנים, אבל המציאות טפחה על פניו. היא חיזרה אחריו לאורך השנים, והוא אהב אותה מרחוק. עכשיו הם שוב ביחד, והתקווה המשותפת שזה יהיה להרבה שנים.
היא - הפועל אזור.
הוא - אוהב אהרון. שוער כדורגל בן 29 וחצי שקיבל את רזי המשחק במועדון גדנ"ע, וכשהגיע אל פירקו הצטרף להפועל אזור, שהייתה קבוצת הבוגרים הראשונה שלו. שנתיים וחצי הוא הגן על שער אזור. נער צעיר, חסר ניסיון, עם הרבה התלהבות, עם מוטיבציה, ועם אמונה שעלייה מליגה ב', מה שנשמע באזור כמשימה בלתי אפשרית, כן תהפוך למשימה אפשרית.
"מאז שעזבתי את אזור עליתי לצפון. שיחקתי שנתיים בשלומי", הוא פותח בפנינו
את כרטיס הביקור שלו, "אחר כך שיחקתי שנתיים בהפועל מקר, חזרתי למרכז ושיחקתי שנה אחת במרמורק
בליגה הארצית, שנה בבני לוד והייתי שותף לעלייה לליגה הלאומית (כשוער משנה, מ.ח), למרות העלייה ירדתי לליגה ב' ושיחקתי במכבי באר יעקב, עברתי לנס ציונה והייתי שוער מחליף בליגה הארצית, בעונה שעברה הייתי באורתודוכסים לוד
מליגה ב', והנה אני סוגר מעגל באזור".
סוגר, זה אומר שזהו, אתה נשאר להרבה שנים באזור?
"זו השאיפה, אבל אתה יודע איך זה בכדורגל. הדברים יכולים להשתנות. כמעט בכל תחילת עונה דיברו איתי על לחזור לשחק באזור, וכל פעם זה לא יצא. העובדה שדיברו איתי, זה אומר שזכרו אותי לטובה. אני נשארתי מאז חבר קרוב של כפיר שנסי, שתמיד ממליץ לבוא לאזור. אם נצליח להגשים השנה את המטרה, בוודאי שהרומן שלי כאן יכול להימשך לאורך זמן. אזור זה בית חם, אני מכיר את הבית הזה טוב מאוד. אני מקווה רק לטוב".
אהרון נשוי מזה חמישה חודשים לאורלי. עובד ב"דואר ישראל". נמוך בשביל שוער (1.78 מטר), שוקל סביר בשביל הגובה שלו (72 ק"ג). בששת משחקי הליגה שלו באזור הוא ספג שער אחד בלבד! מאזן שאין לאף שוער בארץ, לא בליגה ג', לא בליגה ב' ו-א', בוודאי לא בשתי הליגות הבכירות. מאז אותו שער, הוא שומר על רשת נקייה כבר שבע שעות ו-9 דקות.
אתה זוכר את השער היחיד שקיבלת העונה בחוץ נגד רמת ישראל?
"בטח זוכר. בלבול בהגנה. הרחקת כדור של אחד משחקני ההגנה. זה גול מטופש, מקרי, אבל זה גול שאי אפשר היה למנוע אותו. דברים כאלה קורים. טעויות כאלה תמיד יש. צריך לדאוג שיהיו כמה שפחות".
שבע שעות ו-9 דקות בלי גול, זה שיא אישי שלך?
"לא. כששיחקתי בבאר יעקב היו לי שבעה משחקים בלי שער חובה. אבל עזוב, זה לא החשוב, החשוב הוא שנעלה ליגה, וחוץ מזה ההצלחה של לא לספוג, היא לא הצלחה אישית שלי. זה משהו קבוצתי. אצלנו ההגנה מתחילה מההתקפה, החלוצים חוזרים לעמדת הקישור, הקשרים חוזרים ממש כדי לסייע להגנה, וכך החיים הרבה יותר קלים. בלי ספיגה זו ההצלחה של כולם".
בעידן שבו שוערים מקבלים כרטיסים צהובים על בזבוז זמן, וכרטיסים אדומים על הכשלת חלוצים, איך זה שלא קיבלת אפילו כרטיס צהוב כבר שלוש שנים?
"ככה יצא, ואני חושב שזה מקרי. נכון שאני משתדל להיות רגוע ולשדר שקט על כל ההגנה שלי, אבל גם לי זה יכול היה לקרות. טפו, טפו, טפו, שזה לא יקרה לי בעקבות הדברים האלה, אבל אתה יודע שלפעמים המשחק מתפתח בצורה אחרת, וקורים דברים במגרש שאתה לא מתכנן".
אגב, אף פעם לא נתקלתי בשם פרטי "אוהב", מאיפה זה בא?
"אין לי תשובה. כבר שאלו אותי המון פעמים, כבר שאלתי את ההורים שלי אין ספור פעמים, ואין להם הסבר מדויק בשבילי. אני רק יכול לאשר לך שזה בא משורש המילה אהבה. זה בוודאות".
