שקט, ישנים: בני לוד ספגה
השבוע הפסד נוסף, החמישי במספר, הפעם בבית 1:0 לעירוני רמת-השרון. ועדיין, תתפלאו, אנחנו לא טועים - יש עוד מי ששואב עידוד כלשהו מיכולת השחקנים.
בבני לוד נרדמו מתחת לקו האדום - זה הרושם שמתקבל כששום זעזוע לא נראה באופק, למרות התוצאות הרעות. במשחק החוץ מחר, נגד מכבי באר שבע,
לא מצפים לשחקניו של סולימאן אזברגה
חיים קלים. הלודאים מגיעים לעימות כשגבם לקיר, מול העולה החדשה (מקום שישי), שצברה עד היום 13 נקודות וטרם הפסידה בביתה (שני ניצחונות ותיקו אחד).
מה כבר יש להגנה המחוררת של בני לוד (שספגה עד היום 12 שערים) למכור
מול ההתקפה השנייה בטיבה בלאומית (15 שערים). רוצים נתון נוסף שלא אמור לתרום למצב הרוח בקבוצתו של אבו סובחי? הבאר שבעים הפסידו עד היום רק לקבוצות שנמצאות מעליהן בטבלה, מקום שנמצא הרחק מבני לוד. בנוסף לכל, הקבוצה השנייה של באר שבע באה קצת עצבנית, אחרי שהפסידה במחזור האחרון 3:1 למוליכה, עירוני קריית שמונה. במילים אחרות: גם על שאננות אי אפשר לבנות.
"אין לי בעיה לשחק מול קבוצה בכושר טוב", אמר השבוע אזברגה, "זה אחלה משחק עבורנו, הוא בא ממש בזמן. אני רוצה קבוצה שנמצאת במומנטום. אנחנו רוצים לשחק, לא מול קבוצה שכובשת גול ועושה בונקר, כמו רמת השרון. לא קבוצה שבונה על 0:1 ומסתגרת. אני אופטימי כי אנחנו רוצים את הניצחון יותר מבאר שבע".
לא ברור עד כמה אזברגה צודק לגבי ההתנהלות של היריבות שלו, מה שבטוח הוא שקבוצתו לא ממש מצליחה להבקיע שערים. עם חמישה שערים בשמונה מחזורים, אי אפשר ללכת למכולת, אבל אפשר לקוות שהליגה עדיין לא ברחה.
"אני מקווה שגם אלינו יגיע קצת מזל", אומר אזברגה שבאמת מאמין שמה שמרחיק בינו לבין מרכז הטבלה הוא סוויץ' קטן. "אם קבוצה כמו רמת השרון, במקום השלישי, מנצחת אותנו ברבע מצב, זה אומר דרשני. לנו היו שלושה מצבים, אבל לא ניצלנו אותם".
כמה אפשר לספר שהרצפה עקומה?
"נכון, לא הולכים עם זה לשוק".
לא הגיע הזמן שתחזיר את המפתחות ליו"ר אבו סובחי?
"מתי שאני אדע שהגיע הזמן, אני אעשה בלי שאף אחד יגיד לי".
נשמע שאתה הולך עם הראש בקיר.
"יש לנו סגל שחקנים שהוא באמת טוב, אם היינו מנצלים חלק קטן מהמצבים שלנו, היינו במקום אחר".
איפה בני לוד תהיה בעוד חודשיים?
"במקום השישי".
אתה לא אופטימי מידי?
"זה מה שאני חושב".
