עדיין כואב: מרדכי טוסי יצא כבר את דלתות מועדון ה'שפילד' בראשון לציון
בליל ה-7 במאי 2002. זמן קצר לאחר מכן הוא שב למקום כדי לרכוש חפיסת סיגריות מהמכונה הניצבת במועדון. "המחבל עמד חצי מטר ממני" מתאר טוסי, הפצוע הקשה ביותר בפיגוע, את רגעי האימה. המחבל התפוצץ וטוסי, שנושא את תמונת הפיצוץ וריח ההרג בנפשו, ועל גופו המצולק, פונה לבית החולים במצב קשה מאד.
כתוצאה מהפגיעה הקשה נקבעו לו, על ידי הביטוח הלאומי, 92 אחוזי נכות לצמיתות. והוצמד לו מלווה למשך 56 שעות שבועיות. המלווה עוזרת לו, כמה שאפשר, לקיים חיים שגרתיים בכפוף למגבלות הרבות אותם הוא נושא כתוצאה מהפציעה.
באוגוסט האחרון הוזמן טוסי לוועדת מלווים של הביטוח הלאומי אשר החליטה לקצץ לו את שעות הליווי ל-20 שעות בלבד. ""מצבי לא הולך ומשתפר" אומר טוסי ומציג מסמך רפואי עדכני ובו נאמר כי הוא זקוק להמשך תוכנית שיקומית
בהיקף מלא.
"לא מספיק שחיי הפכו לסיוט גם את המטפלת המלווה אתם רוצים לקחת לי?" כתב טוסי בערעור שהגיש לביטוח הלאומי. "על המדינה לדאוג לנפגעיה ולא להשפילם עד עפר". לדבריו, כתוצאה מהקיצוץ בשעות הליווי רעייתו אינה יכולה לצאת לעבוד משום שלא ניתן להשאיר אותו לבד בבית.
ערעורו של טוסי נדחה למרות, שלטענת אשתו, ועדת הערער לא הגיעו לביתו לבדוק את יכולותיו. "איך הם קובעים שהבית תואם לנכה למרות שכדי לעלות
לחדר השינה הוא אמור לעלות 17 מדרגות?" שואלת אשתו בכעס. לדבריה, כתוצאה מכך בעלה ישן בסלון ומתקלח אחת לשבוע.
בעקבות פניית המדור: מהביטוח הלאומי
נמסר בתגובה כי "הוא נבדק מחדש ע"י ועדת מומחים. חברי הוועדה המליצו על 20 שעות ליווי". התגובה הלקונית לא סיפקה אותנו והתקשרנו למר חיים פיטוסי, דובר המוסד לביטוח לאומי שהבטיח לבדוק את הנושא באופן אישי. בשורה התחתונה: פצוע
לא צריך להתחנן לשיקום.
_a.jpg "צילום: ירון ברנר")
