אלפים פוקדים אותן ביום ובלילה. האם תחנות האוטובוסים המרכזיות ברחבי ישראל מעניקות לנו שירות ראוי למאה ה-21? אחרי שבדקנו עבורכם את קווי האוטובוס המעצבנים
ביותר - יצאנו לראות מה המצב בתחנות שהם מגיעים אליהן. הנה כל התשובות - והציונים.
בתחנה המרכזית בפתח תקוה יש חמישה רציפים הנמצאים בתוך מתחם סגור- והם שייכים לקווים של "דן" ו"קווים". מחוץ לתחנה, בכביש בעל נתיב תחבורה ציבורית ישנם שני רציפים נוספים וארוכים מכל צד של הכביש, שם עוברים אוטובוסים של "אגד" ומוניות שירות.
התחנה היתה נקיה ומסודרת, אולי בזכות הגשם ששטף
את הלכלוך (מעל פתחי הניקוז היה אפשר לראות שאריות זבל) ואולי בזכות הקפדה על ניקיון המקום. התחנות ברציפים היו במצב סביר, על אף המראה הלא נעים של בנייה ישנה. פה ושם היו תלויות מודעות של העיריה בבקשה לשמור על הסדר והניקיון. על התחנות היו תלויות מודעות פיראטיות שונות - אם אתם רוצים להשכיר דירה, או לחלופין למצוא שיטה מדהימה לדיאטה ופתרון לחיי הנישואים - הגעתם למקום הנכון.
צילום: גיל לרנר
שעות הפעילות בתחנה הן מ-4:45 בבוקר לקווים השימושיים (כמו 51 ו-66 הנצחיים, המחברים את תושבי פתח תקוה עם תל אביב) ועד לחצות. התחנה משמשת, כך נראה, הרבה עולים חדשים, בני מיעוטים, נערים ונערות וצעירים שעדיין לא זכו לרכב משלהם. וכמובן המון המון חיילים, שזה אחד מהדברים היחידים שהם יכולים לקבל בחינם.
אגד, דן וקווים, אחראיות לכל אחת לרציפיה. עם זאת, גם לעיריה יש טביעת אצבע במקום - שילוט של העיריה, תחנה משטרה קהילתית, פרויקטים שמבוצעים בסמוך. התחנה המרכזית היא בהחלט חלק מתכניות אגף התנועה ואגף ההנדסה של העיריה לעתיד הקרוב.
היתרון הבולט של התחנה המרכזית הוא אולי גם חסרון - תלוי את מי שואלים. כמעט שום דבר לא השתנה בה בשנים האחרונות. למי שאוהב נוסטלגיה,
את הריחות, האנשים, דוכן הפלאפל - הכל נראה אותו הדבר, כאילו התחנה לקחה כמוסת אנטי אייג'ינג מוצלחת.
ומצד שני, אוהבי קידמה אנחנו. אם בשאר העיר יש תחנות אלקטרוניות ראשונות מסוגן בישראל, למה לא לנסות זאת בליבת התחבורה הציבורית בעיר - התחנה המרכזית? וגם אוהבי נוסטלגיה ככל שנהיה, ריח של שתן בסמטאות צדדיות בין תחנות אגד עדיין לא עושה לנו טוב.
הניקיון והסדר במקום היו מפתיעים בהחלט לטובה. הרבה פחים מרוקנים ניצבו בסמוך לתחנות. התחנה גם נוחה יחסית דווקא בשל כך שלא השתנה בה הרבה. מי שמשתמש בקו 66 באופן קבוע, יוכל ללכת לרציף בעיניים עצומות. התחנה בול באותו מקום שבו היתה לפני 20 שנה.
- הבעיה הקשה ביותר שדורשת טיפול היא מחסור באבטחה במקום. ראינו רק מאבטחת אחת, שישבה באחת הכניסות. מתחם התחנה פרוץ, וברציפי אגד הוא בכלל לא מגודר, כך שהאבטחה היא למראית עין בלבד, ולא ברור למה היא מסייעת. אפשר להיכנס כמעט מכל כיוון ללא השגחה.
- בעיה נוספת היא שלא קיים אשנב מודיעין במקום. על מנת לברר איזה קו מגיע ולאן ב"דן" ו"קווים", צריך להתקשר למוקד טלפוני. לאגד דווקא יש נקודת מודיעין, אבל היא היתה סגורה.
- ישנה, כאמור, תחנת שיטור קהילתי במקום - אך היא היתה סגורה, נעולה ובלי טלפון שאפשר להתקשר אליו בעת מצוקה.
- העובדה שמתקרבים לימי החורף, גם היא היתה לרועץ - אומנם התחנות מקורות, אך המתחם עצמו לא. מי שלא מצליח לשבת בתחנה מקורה, ימצא עצמו נתון לחסדי המטריה.
- כל הקיוסקים ודוכני האוכל, למעט דוכן הפלאפל, במתחם התחנה היו סגורים. מי שרוצה למשל שתיה חמה יצטרך לעבור לכביש ממול, לחנויות, ולהסתכן בפספוס הקו.
- גם מבחינת הבטיחות, המצב אינו משביע רצון. אין מעברי חציה מסודרים בתוך התחנה, אנשים רצים מצד לצד בין אוטובוסים. האוטובוסים יוצאים ישר לכביש שמשלב תחבורה ציבורית עם פרטית, הרבה צפירות, הרבה עצבים, הרבה רמזורים אדומים שהנהגים מעדיפים להתעלם מהם.
"כל בוקר אני נוסע פה מפתח תקוה לצריפין, עוברים שלושה אוטובוסים בטווח הזמנים של הבוקר, שלושתם תמיד עמוסים", מספר חייל בצבא קבע. גם ליאת החיילת לא ממש מרוצה, פעם בשבוע היא כאן כדי לנסוע דרומה לבסיס רחוק. לעתים היא נאלצת לעמוד יותר משעה. לפני כמה חודשים היא נשברה ומצאה פתרון אחר - קו עד לתחנת הרכבת בארלוזורוב בתל אביב, ומשם רכבת. "גם הרכבת עמוסה, אבל ההרגשה יותר נוחה, יש יותר מושבים, וגם יותר רכבות".
בשעת צהריים התחנה מנומנמת לגמרי. אין הרבה אנשים, האוטובוסים יוצאים בתדירות יותר נמוכה, ובאופן כללי המקום לא נראה כמו תחנה מרכזית. שיא העומס הוא ללא ספק 7:00-8:00 בבוקר, אז כמות החיילים כאן גדולה מהרגיל,
וכולם נדחפים להספיק לעלות ולשבת. יום ראשון הוא היום הלחוץ ביותר - אז גם חיילים מבסיסים מרוחקים מצטרפים לתחנות, אחרי השבת בבית.
בשעת לילה מאוחרת, קרוב לחצות, כמעט ואין נפש חיה. לחכות פה לבד לאוטובוס ממש לא מומלץ - רק אני ועוד שתי צעירות ערביות שמחפשות אוטובוס ליפו. מסביב אין אף אחד. הסביבה בה נמצאת התחנה המרכזית גם ככה לא נעימה - בניינים ישנים, עובדים זרים, נערים שתויים. בשעות האלה, עדיף שלא להגיע, אם לא חייבים.
מספיק. מצד אחד התרגלנו לזה שככה נראית התחנה המרכזית והיא נוחה לנו לשימוש. מצד שני, לפעמים גם מתרגלים לדברים רעים. חייבים פה קידמה, ודחוף.
תגובת העיריה: "במסגרת העבודות על תשתית הרכבת הקלה, אושרו השבוע תוכניות לשיפוץ התחנה המרכזית, כל זאת בתום עבודות התשתיות ברחוב אורלוב, שיסתיימו בשנה הבאה".
תגובת אגד: "אגד מפעיל 4 קווים שהתחנה המרכזית היא תחנת המוצא שלהם, כאשר 2 מהם יוצאים פעם בשבוע. למעשה ישנם רק 2 קווים של אגד (164 ו-249),שנקודת המוצא שלהם היא התחנה המרכזית בפ"ת.
תגובת דן: "בעבר אכן הפעילה דן במקום עמדת מודיעין, אך היקף הפעילות שלה היה מצומצם ודליל מאוד. עם העברת הפעילות בקווים מקומיים לחברת "קווים" הצורך ירד עוד פחות וכרגע עבור פעילות בקווים בין עירוניים אין הצדקה. ניתן תמיד לפנות למענה מודיעיני טלפוני או להשתמש בשירותי אתר אינטרנט או להיעזר בפמפלטים".
"בנושאי אבטחה - דן פועלת בהתאם לרישיון עסק ולאישורי משטרת ישראל. משטרת ישראל מהווה סמכות מקצועית לקביעת מערך אבטחה נדרש בכל אתר ודן פועלת במלואו לצורך יישומו, זאת למרות שמדובר בעלויות כבדות ביותר. כל שאלה בנושא יש להפנות לגורמי אבטחה במשטרת ישראל".
