אלפים פוקדים אותן ביום ובלילה. האם תחנות האוטובוסים המרכזיות ברחבי ישראל מעניקות לנו שירות ראוי למאה ה-21? אחרי שבדקנו עבורכם את קווי האוטובוס המעצבנים
ביותר - יצאנו לראות מה המצב בתחנות שהם מגיעים אליהן. הנה כל התשובות - והציונים.
16 רציפים משרתים את אלפי הנוסעים מדי יום דרך התחנה המרכזית בבאר
שבע, 10 מתוכם הם של חברת "מטרופולין"
והשאר מוקצים עבור קווי "אגד תעבורה". בחברת "אגד" יכולים רק להתגעגע לעידן טרום הפרטת התחבורה הציבורית, כאשר שלטה החברה בכל רציפי התחנה.
אם מחפשים סדר ונקיון, זה לא המקום. לא אחת ניתן לחזות בתמונה הלא מלבבת של נוסעים העושים דרכם את האוטובוסים השונים תוך שהם חוצים ערמות של אשפה שמתנקזת אל הרציפים. עובדי הנקיון בתחנה עושים ככל יכולתם, אך קצרה ידם מלהושיע נוכח בדלי הסיגריות, הבקבוקים הריקים, קליפות הגרעינים, כרטיסי נסיעה משומשים ועוד כל מיני מרעין בישין המושלכים על מדרכות הרציפים.
צילום: הרצל יוסף
התחנה, הפותחת את שעריה ב- 5 בבוקר ונועלת אותם בחצות, משרתת בעיקר חיילים המשרתים בבסיסי האזור ואת כל אותם אלה המעדיפים להשתמש באוטובוסים לצורך נסיעתם מבירת הנגב למרכז הארץ או לישובי הנגב השונים.
בעלת התחנה המרכזית בבאר שבע היא חברת "נצבא אחזקות".
האמת, ניסינו למצוא כאן משהו חיובי. לא מצאנו. אולי, בעצם, יש משהו. מכונה אוטומטית וממוחשבת להנפקת כרטיסי נסיעה לאילת.
התחנה בת למעלה מ- 40 שנה נראית כמו תחנה מרכזית של עיר במדינת עולם שלישי. מצבה הפיזי והתחזוקתי אינו מכבד את בירת הנגב וגורם לה נזק תדמיתי קשה. ערימות של אשפה ברציפים, התחנה אינה מקורה והנוסעים חשופים לתעתועי מזג האויר, רק קופה אחת משרתת בדרך כלל את המבקשים לרכוש כרטיסי נסיעה.
צילום: הרצל יוסף
ועוד: דלפקי המודיעין של "מטרופולין" ושל "אגד תעבורה" מרוחקים זה מזה לא פחות מההפרדה בין שתי חברות האוטובוסים, השירותים אינם נגישים לנכים, והעובדה שהתחנה הפכה גם למקום מפלט עבור מספר חסרי בית שקבעו את ביתם על ספסלים ברציפים. אבטחת התחנה והמשתמשים בה היא מינימליסטית ביותר. לא מותקנים בשעריה גלאים וגם לא מתבצע בידוק או שיקוף בתיקיהם או מטענם של הבאים בשערי התחנה.
עבור לובשי המדים, כמו גם לאוכלוסייה האזרחית, התחנה המרכזית בבאר שבע היא כאב ראש לא פשוט. לחברות האוטובוסים, כך נראה, יש לוחות זמנים ותדירויות משלהן, ולמערכת הבטחון יש צרכים משלה. ברוב המקרים אפשר לראות המוני חיילים צובאים על האוטובוסים ו"כובשים" כל כסא פנוי, שלא לציין גם את הצפיפות הבלתי נסבלת ברציפים, בעיקר בימי השיא, ראשון וחמישי.
"זה סיוט אחד גדול", מציין ארז (שם בדוי), חייל המשרת באחד הבסיסים באזור, "להידחף בתור לאוטובוס. כולם רוצים להגיע בזמן לבסיס ויש רק אוטובוס אחד., שיוצא כל שעתיים. כל נסיעה כזו יוצרת פקעת עצבים".
צעיר אחר, תושב אחד הקיבוצים, אומר ש"לנסוע מכאן הביתה זו משימה כמעט בלתי אפשרית בימים בהם אלפי החיילים ממלאים את האוטובוסים. אתה יכול פה להירמס בתוך הרציף ואיש לא יושיע אותך. גם הלכלוך והרעש פה, זה כאילו שאנחנו במדינה נחשלת".
עשרות אלפי בני אדם מתנקזים אל מתחם התחנה מדי יום. שיאי העומס נרשמים כאן בימי ראשון, בעת שהחיילים שבים לבסיסיהם, ובימי חמישי, כשהם
שבים לבתיהם. בשאר ימי השבוע התמונה גם היא לא מלבבת במיוחד. עומסי התנועה נרשמים כאן עד שעות הערב. סמוך לשעה 20:00 כבר מסתמנת רגיעה, ובשעת לילה מאוחרת, עם צאת הקווים האחרונים ליעדיהם משתרר כאן שקט מוחלט.
מספיק בקושי.
מנכ"ל "נצבא אחזקות", פריאל אטיאס: "אנחנו בהליכים שונים של קידום פרויקט שיפוץ התחנה. לתהליך שותפים עיריית באר שבע ומשרד התחבורה. תוך מספר חודשים יוחל בשיפוץ התחנה".
מעיריית באר שבע נמסר בתגובה: "בשבועות הקרובים יסתיים תכנונו האדריכלי של מתחם התחנה המרכזית בבאר-שבע ושיפוצו ייצא לדרך בראשית שנת 2010 . לאחר מספר חודשי דיונים בין עיריית באר שבע, משרד התחבורה וחברת "נצבא" הוחלט על תכנון אדריכלי מפורט וחדשני למתחם התחנה המרכזית בבאר-שבע שיעוצב על ידי האדריכל, אלי ארמון".
