הפרלמנט השוודי שמע לא מכבר את דבריו של היועץ החינוכי יונה הימלסטרנד, שאמר: "היעדר הידע (בשוודיה) בדבר צורכיהם של ילדים קטנים הוא אדיר. ילדים קטנים זקוקים למנות גדולות של אהבה ותשומת-לב. הם אינם זקוקים להשכלה או לפדגוגיה. אהבה היא כל השכלתם. היא נקראת היקשרות".
מלים אלה יכולות להיאמר לממשלותיהן של רוב המדינות המודרניות, לרבות ישראל, שבה אחוז גבוה של ילדים קטנים נמסרים לפעוטונים לשעות ארוכות. לא מכבר, איש עסקים ישראלי הבחין במספר אימהות צעירות שישבו בפארק עם תינוקותיהן וחש שזו בושה שאימהות אלו מבזבזות את זמנן בדרך זו. לפיכך הוא הקים מתקן היי-טק שבו הן יוכלו לנצל את זמנן באופן פרודוקטיבי.
על אף שלעתים אפשרי ולפעמים הכרחי שאימהות יעבדו מחוץ לבית, אין ספק שהחברה המודרנית גורמת להורים רבים לשכוח עד כמה חיוני תפקידם כמטפלים בילדיהם הצעירים. הידע האינטואיטיבי שהורים צריכים לספק, תשומת-לב הורית אוהבת ועקבית לילדיהם, הושם בצל על-ידי לחצי הפרנסה והציות לנורמות חברתיות.
התחום המתפתח במהירות של נוירולוגיה והיקשרות מספק עדות משכנעת לכך שכאשר ילדים נשלחים לפעוטונים ומופרדים מהוריהם שעות ארוכות בכל יום, ניכרת עלייה בבעיות התנהגותיות שלהם. כאשר מחוז קוויבק בקנדה הלך בעקבות דגם הפעוטונים השוודי, שלושה חוקרים דיווחו על עדויות בולטות לכך שמצבם של הילדים הורע בריאותית והתנהגותית, ושהבעיות שנוצרו משתרעות מעלייה בחולי ובתוקפנות עד עיכוב התפתחותי של מיומנויות מוטוריות וחברתיות. נוסף לכך, איכות יחסי הורה-ילד ירדה בצורה חדה. הסיבה אינה טמונה בפעוטונים עצמם, אלא דווקא בהיפרדות הילדים מהוריהם לפרקי זמן ממושכים. אנו יודעים שרמות הורמוני המצוקה אצל ילדים עולות באורח משמעותי כשהם מופרדים מהוריהם, דבר שמכניס אותם למצב חרדה כרוני.
קשר קרוב בין ילדים להורים תורם לבריאות. אילוסטרציה: אינדקס אופן
הגורם החשוב ביותר, שתורם לבריאותם ולהתפתחותם הנורמלית של ילדים, הוא קשר קרוב ואוהב עם אלה שמטפלים בהם. במקום ליצור ולממן תוכניות שמסייעות להורים למלא טוב יותר את תפקידם כמטפלים העיקריים של ילדיהם, סוכנויות ממשלתיות מחלישות את התפקיד ההורי על-ידי מדיניות ותוכניות שמפרידות הורים מילדים, ומחלישות את הסמכות ההורית.
ילדים צעירים ומבוגרים יותר כאחד זקוקים לתשומת-לב ואהבה מהוריהם וממבוגרים אחרים שקרובים אליהם ומסוגלים לאהוב אותם אפילו כשנראה שאינם
ראויים לזה. מבוגרים שיכולים לעמוד איתנים בסערה, לשמש בסיס בטוח, ולהעביר באופן עקבי את המסר "אני פה למענך, אתה חשוב לי, אתה יכול לסמוך עלי, אנחנו יכולים להתמודד יחדיו עם כל מצב."
במסגרת המערכת הקיימת, ילדים צריכים להמתין שעות ארוכות אם בפעוטון ואם בבית-הספר לפני שהם נמצאים במחיצת מבוגר איכפתי שיכול להעניק להם נחמה וקירבה. ואפילו אז, ההורים מגלים שקשה להם להיות זמינים רגשית לילדיהם בתום שעות עבודה ארוכות כשבנוסף לכך מוטלות עליהם גם מטלות משק הבית.
יונה הימלסטרנד הסביר בהרצאתו ש"בשוודיה דגלנו באמונה שהמדינה, באמצעות פעוטונים, גני טרום-חובה, בתי-ספר והעסקה לאחר שעות הלימודים, יכולה לגדל את ילדינו. אבל חרף המשאבים העצומים שמשקיעה שוודיה במוסדות אלה, הם אינם יכולים להחליף את ההורים. היקשרות הורית היא היסוד שמוסדות אלה זקוקים לו על-מנת להיות מסוגלים לתפקד בדרכים מועילות."
אנו יכולים לומר את אותם הדברים ביחס לישראל. הגיע הזמן להחזיר את היחסים הנכונים בין הורים לילדים. אנו חייבים למצוא דרכים לחזק את ההורים ולסייע להם בתפקידם: מתן היקשרויות איתנות ומזינות ועזרה לילדיהם לגדול.
שושנה היימן היא מנכ"ל לייף סנטר, המרכז להורות מקושרת, ומרצה במכון לנדר-מרכז אקדמי ירושלים
