אשרי וטוב לו לאוהד הכדורסל של הפועל חולון. כבר ארבע שנים ברציפות הוא חוגג, ועוד איזה חגיגות, ועדיין הוא מגיע לכל משחק עם רעב בלתי נדלה להישגים. אין עוד קבוצת כדורסל ישראלית, לא בין הגברים ולא בין הנשים, שסיימה בארבע השנים האחרונות כל עונה עם תואר.
לפני ארבע שנים זו הייתה אליפות הליגה הלאומית עם סל על הבאזר של עדי פרג, על הראש של הפועל עפולה,
שאמנם הזילה דמעה בדרך חזרה מחולון
לעפולה, אבל שיחקה בכל זאת בליגת העל, אחרי שהפועל חולון
ויתרה על העלייה. שנה לאחר מכן שוב הסגולים/צהובים בגבהים, שוב אליפות הליגה הלאומית, הפעם היא מומשה והנמרים סידרו תקציב להופעה בליגת העל, שהפכה להיות עונה חלומית, עם אליפות בלתי נשכחת ועם צלחת שהפכה להיות צלחת חומוס, ע"פ מאמנה דאז, מיקי דורסמן.
בעונה שעברה זה הסתיים עם הגביע, שוב אחרי דרמה עוצרת נשימה, שוב עם סל על הבאזר, שזכה לכינוי "אין דברים כאלה", ואחרי ארבעה תארים בארבע עונות, טבעי הוא שרף הציפיות מהעונה הנוכחית ממשיך להיות גבוה, וזה לא חשוב אם בראיין טולברט עזב, ופי.ג'י. טאקר כבר מזמן לא פה. האוהדים החולונים רעבים לתארים.
ולמה אנחנו מדברים על האוהדים, ולא על שחקנים למשל. פשוט כי האוהדים
תמיד היו, ותמיד יהיו. הם לא הולכים לשום מקום, ולא באים משום קבוצה אחרת. הם, ורק הם, חגגו את כל התארים, ולעומת זאת אין אפילו שחקן אחד שהיה בכולם. כריס ווטסון, סוג של סמל, היה באליפות, והיה בגביע, אבל הוא כבר לא גר כאן יותר, עדי פרג שסידר את העלייה מהלאומית, חוזר השנה, אבל בתווך הוא העלה קבוצות אחרות, ליאור ליפשיץ הניף גביע, אבל לא צלחת אליפות, טוני ווישהאם היה בעליות, וגם באליפות, אבל לא בגביע, ואתם יודעים מה? אפילו המאמנים התחלפו ברמה שמחייבת בדיקה מעמיקה אם יש דברים כאלה אצל קבוצות אחרות.
המאמן שהביא את האליפות עזב, המאמן שהוביל לזכייה בגביע נעזב, ואת העונה הזו פותחים עם מאמן חדש, לגמרי חדש, שמעולם לא פתח עונה כמאמן ראשי בקבוצה מליגת העל, או אפילו קבוצה בליגה הלאומית.
רגע לפני שכל הקצוות נתפרו בחולון, הוחלט לוותר על הצעיר פול דילייני, גארד בוגר אוניברסיטת בירמינגהאם, ולהביא במקומו את טיטוס אייבורי בן ה-32 ששיחק אצל המאמן הישראלי שרון דרוקר כשזה עבד באוסטנד הבלגית. דילייני, ששיחק חמש שנים באוניברסיטת אלאבמה-בירמינגהאם, הווה תקווה גדולה בחולון, אבל אכזב במשחקי האימון, ומלבד סל ניצחון בשנייה האחרונה בנתניה, לא מילא את הציפיות בכלל, ובגביע ווינר בפרט. מדובר בגארד בן 23, שאמנם לא נבחר בדראפט, אבל התאמן בתחילת הקיץ במילווקי באקס לצד רוקים אחרים כמו ג'ודי מיקס וברנדון ג'נינגס, ולא קיבל הזדמנויות. גם חולון כאמור מוותרת עליו והוא מצא בית חם בדמות עירוני נהריה, משם ירצה להוכיח לחולונים עד כמה הטעות שלה גדולה.
אייבורי, בוגר אוניברסיטת פן סטייט מ-2001, שם סגר 15.8 נקודות בממוצע למשחק, חוץ מ-4.4 ריבאונדים למשחק ו-4.5 אסיסטים למשחק, מתוכנן אצל עמיר עוזי לשחקן חמישייה ראשונה, כבר במשחק הליגה ביום ראשון נגד הפועל עפולה.
מלבד אייבורי מתכנן עוזי לפתוח עם חמישייה שתכלול עוד את הסנטר ג'ון תומאס, "האבא" של השחקנים, עם השריד האחרון של העונה שעברה, הגארד ליאור ליפשיץ, עם דווין מיטשל האתלטי ובעל האנרגיות הלא נגמרות, ועם יוני ניר שבגיל 23 אמור לקבל קרדיט עצום מעוזי.
מלבד חמישייה זו יישבו לרשותו של עוזי על ספסל המחליפים המתאזרח פרננדו גוטמן, שחקן הפנים הצעיר, הזר מרק סאנצ'ז, נועם מטלון ועדי פרג שהגיע באיחור, לא ממש נמצא בכושר משחק מלא, אבל עובד קשה מאוד באימונים כדי לסגור פערים לעומת חבריו. בכל מצב, פרג חוזר לאולם הפחים עם קרדיט גדול יותר מכל האחרים, ומי שמכיר את הקהל החולוני יודע על איזה יתרון מדובר.
אף אחד בחולון לא ישכח לעולם את השלשה המדהימה מפינת האולם, קרוב קרוב לליבות הפועמים של אוהדי הקבוצה, הישר לסל של עפולה. כן, אותה עפולה שחוזרת היום בפעם הראשונה לחולון, מאז אותה טראומה שעברה. כי כשהיא עלתה לליגת העל במקום הפועל חולון, נשארה חולון בלאומית, כשחולון עלתה "בפעם השנייה", ירדה עפולה לליגה הלאומית, ובשנה שעברה כשחולון הניפה גביע, עדי פרג הצעיד אותה חזרה לליגה הבכירה. ביום ראשון פרג לא יראה אותה ממטר, אם כמובן יקבל הזדמנות מעוזי.
את הצוות משלימים הצעירים אבי אליהו, רביב פיטשון וגיא אנג'ל, שיצטרכו לדחוף הרבה מרפקים כדי לקבל דקות משחק. קרדיט מהקהל הם יקבלו, והרבה, בעיקר משום שכולם התחילו את דרכם במחלקת הנוער של הפועל חולון, וזו תמיד העדיפות אצל יושבי יציע מספר 3. פיטשון חוזר אחרי התחשלות במכבי אשדוד, גם אבי אליהו שיחק בליגה הלאומית, ברמלה, באשדוד ובעונה שעברה ביוקנעם/מגידו. אנג'ל התחשל בעונה שחלפה בהפועל תל אביב, ועונה לפני כן בגבעת שמואל. לכל אחד מהשלושה זו עונה ראשונה בליגת העל, שלושתם מקבלים מחמאות מקיר לקיר ע"י השחקנים המנוסים, ויהיה בניהם מאבק סמוי על סוף סוף שחקן בית באמת שמשחק בחולון, ולא רק קם מהספסל כשהניצחון הובטח, או כדי להניף צלחת אליפות עם משחק וחצי בעונה.
בהפועל חולון היו רוצים לראות את האולם היום עמוס לעייפה, זה לא כל כך יקרה, אבל זה לא יהיה רחוק מזה. העובדה ש-700 אוהדים משולהבים קנו כרטיסים מנוי, מבטיחה שיהיו התוצאות אשר יהיו, אווירה טובה תהיה באולם, והקהל שדאג למנוי, יגיע כדי לדחוף ולעודד.
קשה להגיד על העונה הזו שהיא המבחן הגדול של חולון, אפילו קשה מאוד להגיד את זה, כי אחרי עונת העלייה השתמשו כולם בקלישאה השחוקה הזו, וזה נגמר עם צלחת אליפות. ואז התפזרה הקבוצה לכל קצוות הגלובוס ואמרו ש"עכשיו זו שנת המבחן". אז אמרו. זה נגמר עם גביע בידיים של כריס ווטסון, או במילים אחרות, בחולון עמדו בהצלחה גם במבחן ההוא. כמה מבחנים כבר אפשר לדרוש מאגודה אחת?
גביע המדינה היה פעם חלום מתוק עבור חולון, היום כשהוא מונח כלאחר כבוד בארון הגביעים של האגודה, אף אחד לא רוצה לוותר עליו, ואם להודות המשימה ממש לא בשמיים. ניצחון אחד בלבד מוביל לחצי הגמר בהיכל נוקיה, ומשם לגמר כולם כבר מכירים את הדרך.
האלופה מכבי תל אביב, והפועל חולון, משובצות מיד בשלב רבע הגמר, והן ממתינות בו לשש העולות משלב שמינית הגמר. אז תיערך ההגרלה בין שמונה הקבוצות, כשהמשחקים יתקיימו ביום ראשון ה-10 בינואר. ארבע המנצחות יעלו לחצי הגמר שיתקיים ב-15 בפברואר, ושלושה ימים לאחר מכן משחק הגמר. 
