כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
כבוד ישראלי

פרופ' יונת. פרס אחרי פרס צילום: רויטרס
פרופ' יונת. פרס אחרי פרס צילום: רויטרס
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

"אני לא עובדת בשביל פרס"

פרופסור עדה יונת, זוכת פרס נובל הטרייה, דיברה לפני כשנתיים בריאיון מיוחד למקומוני השפלה של "ידיעות תקשורת", בעקבות זכייתה בפרס וולף. כאשר נשאלה על סיכוייה לזכות בזכות במועמדות לפרס נובל, ענתה - "זה מאוד הביך אותי. ביקשתי שימחקו את זה"

שולה פרומר 
פורסם: 08.10.09, 09:59

צנועה, למרות הכל: לפני שנתיים היא זכתה בפרס וולף היוקרתי. בעקבותיו היא העניקה ריאיון מיוחד למקומוני השפלה מרשת "ידיעות תקשורת". היום, בעקבות זכייתה היוקרתית בפרס נובל, בחרנו להביא לכם קטע נרחב מהריאיון המיוחד, כולל התייחסות לאפשרות שתזכה בפרס נובל בשל מצויינותה.

 

"קיר הצניעות"

על מה שמכונה 'קיר הצניעות' בחדרה של פרופ' עדה יונת במכון ויצמן, תלויות עשרות תעודות. אותות כבוד, אותות הוקרה ופרסים יוקרתיים, מקומיים ובינלאומיים. ביניהם מבצבצת תעודה אחת קטנה, כתובה באותיות ורודות: "עדה יונת היא הסבתא של השנה".

 

את הציון לשבח העניקה נועה, נכדתה. "בתואר הנכבד הזה הכתירה נועה את סבתא שלה", מחייכת יונת באושר גדול. "כששאלתי אותה מדוע לא ציינה את שנת הבחירה, השיבה שזהו פרס חיים. מה יותר חשוב מזה?".

 

'קיר הצניעות', על פי סיפורי המסדרון המקומי, נוסד לאחרונה, על פי בקשתה של הלן קימל, המיליונרית הניו יורקית, שבמסגרת תמיכתה הנדיבה במכון ויצמן, הקימה את המרכז למבנים ביולוגיים לפני כשני עשורים ("כשעוד נחשבתי לליצן הכפר העולמי", מתזמנת פרופ' יונת את לוחות הזמנים, ועוד מעט יגיע ההסבר).

 

כשהגיעה ההכרה הבינלאומית בעבודתה, כולל פרסום ב-CNN ובקונגרס של ארה"ב, טענה קימל, שחזות חדרה של הפרופ' אינה משקפת את תהילת ההתרחשויות המיוצרות על ידי בעליו, ולכן, זמן קצר לפני ביקורה האחרון, מיהרו לתלות שם את אותות הכבוד, כדי להשביע את רצון התורמת הכבודה. הביקור אמנם לא יצא אל הפועל, אבל 'קיר הצניעות' נותר על כנו והפך להיות עוד פריט פולקלוריסטי בעולם של מדענים.

 

פרופ' יונת, מדענית פורצת דרך, כלת פרס ישראל לחקר הכימיה (02') ופרס א.מ.ת (06'), חברת האקדמיות הישראלית, האירופאית והאמריקאית – רשימה חלקית לגמרי - היא זוכת פרס וולף היוקרתי לשנה זו, המוענק לאנשי מדע ואמנים "על תרומה ייחודית למען האנושות ולמען יחסי ידידות בין העמים".

 

יונת נחשבת כחלוצה והמובילה בעולם בחקר המבנה והתפקוד של ריבוזומים, שהם 'בית החרושת' ליצירת החלבונים בתא, בהם מתבצע תרגום הצופן הגנטי. זוהי אחת הפעולות החיוניות לקיום החיים. על בסיס זה קידמה מחקרים יישומיים שמטרתם פיתוח תרופות אנטיביוטיות הפועלות ברמת הריבוזום (כמו למשל, תרופות המייצרות פחות עמידות בחיידקים, אך גם כאלה, שלא תהיינה רעילות ולא תגרומנה לתופעות לוואי משמעותיות).

 

לפני כרבע מאה, פרסמה יונת תוצאות ראשוניות, שרמזו על יכולתה לבירור מבנה הריבוזום, שהתבססו על שיטה שפיתחה. משימה שנחשבה בלתי אפשרית בעליל

עד אז. מדענים רבים וטובים לפניה, ניסו שיטות שונות ללא הצלחה. "כל העולם צחק ממני", מודה הפרופ' בכנות רבה. לספקנות, מן הסתם, הייתה סיבה ממשית. כדי לנסות לברר מבנה של כל מולקולה או גופיף תאי, יש צורך ליצור ממנו גביש, שאותו מקרינים בקרני רנטגן. מדידת הקרינה המתפזרת מהגביש, תוך שילוב שיטות חישוב נוספות, יכולה לאפשר את פענוח המבנה (טכנולוגיה הנקראת 'קריסטלוגרפיה בקרני X').

 

הבעיה הייתה, שבגלל מורכבות מבנה הריבוזום, גמישותו ובעיקר חוסר יציבותו, לא הייתה דרך לגבשו. זאת סיבת הספקנות הגדולה, שהולידה את הטענה שאין כל אפשרות לקבוע את מבנהו המדוייק. "משך שנים נחשבתי כשוטת הכפר הבינלאומי", צוחקת יונת. "חשבו שאני מדברת מהרהורי ליבי, טענו שאני משקרת או חולמת, או לא מבינה, או טיפשה. בהחלט זכיתי לשלל כינויים לא נעימים, אבל כאן המקום לשבח את מכון ויצמן, שאיפשר לי להישאר כאן למעלה מ-20 שנה ללא הפרעה, למרות מקדם הסיכון הגבוה שלהם".

 

הקשר לדובי הקוטב

מאין נבעה העקשנות לחקור את הנושא?

"חשבתי על דובי הקוטב. כשהם נכנסים לשנת החורף שלהם, הריבוזומים שלהם מסודרים בתא, במבנה דמוי גביש, והם נשארים יציבים עד שהם מתעוררים. ואם הדובים, שנחשבים טיפשים (אבל הם חכמים ביותר), יכולים לסדר את זה לעצמם, הנחתי שגם אני אוכל ליצור גבישים אמיתיים, תלת ממדיים, גם מריבוזומים של חיידקים שהם קצת פשוטים יותר, ניתנים לגידול במעבדה והרבה יותר מעניינים. זה הוביל להחלטה לנסות את הבלתי אפשרי".

 

ומאיפה האומץ ללכת אל הלא נודע, על המשימה שנחשבה מראש כבלתי אפשרית?

"צריכה להיות מטרה, והיו לי סיבות מדעיות להאמין, שאפשר גם לבצע אותה, גם אם תידרש התמדה ועקשנות. חייבים לחפש את האור, גם במצב שנראה בלתי אפשרי וצריך גם טיפ-טיפת מזל. הייתי בדיחת העולם, אבל הייתי מאושרת שאפשרו לי לעבוד על הנושא. זה הסוד שלי".

 

לא מתסכל לעבור כמעט שני עשורים בחשיכה מדעית כמעט מוחלטת?

"הנושא אכן, הוא מאוד קשה, אבל, כשנוכחתי שחלומותיי ניתנים להגשמה, רבים מאלה שצחקו עליי, פתאום ביקשו גם הם לעלות על העגלה. בכלל, לאורך כל הדרך ניצבו בפנינו מכשולים רעיוניים וטכניים עצומים, ועל כן, לי, מן הבחינה האינטלקטואלית, היה אתגר עצום".

 

בחרת להתמודד עם תחום מדעי שמוגדר כענף המתוחכם והתובעני ביותר במדעי החיים. את רואה בזה אתגר אישי?

"זאת הייתה הדרך להבין את מה שביקשתי להבין".

 

האם זאת עקשנות נשית?

"אומרים, שאם הייתי גבר, אולי היו פחות צוחקים ממני. אולי".

 

החלבונים הם החומרים העיקריים שמבצעים את תהליכי החיים. האם את מנסה לגלות את סוד הקיום? סוד החיים?

"יש סיבה ביולוגית לקיומנו ואותה אנחנו רוצים להבין. לדעת איך הכל התחיל. את זה אנחנו עוד לא ממש יודעים, ואנחנו עכשיו עובדים על זה. תוצאות מבנה הריבוזום יכול לתת רמז לשאלה איך התחילה יצירת מולקולות החיים".

 

את משמשת כמדענית אורחת במכוני מחקר רבים בעולם. איך רואים אותנו משם?

"מדע זה דבר בינלאומי, אקס-טריטוריה, כך שמתייחסים לחוקרים כאינדיבידואלים, למרות שלפעמים פוגשים באנשים שאוהבים לעשות הכללות".

 

במספר פורומים אינטרנטיים מדברים עלייך כמועמדת ראויה לנובל.

"בהתחלה זה מאוד הביך אותי. ביקשתי שימחקו את זה".

 

אבל המחשבה לפעמים חולפת בראשך?

"השתגעת? שאני אשב כל יום ואצפה לפרס? אף פעם לא חשבתי שאני עובדת בשביל פרס. אי אפשר לעבוד בשביל פרס".

 

חיפוש אירועים נוספים
החל מתאריך
עד תאריך
כל הארץ
כל הארץ
מרכז
חיפה
צפון
ירושלים
דרום
שפלה
שרון
נגב וערבה
כל התחומים
כל התחומים
מוזיקה
תיאטרון
מחול
קלאסי
ילדים
בידור
פסטיבלים
עניין
שם אמן, שם הצגה, שם אירוע
תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה    לפורוםלפורום


 

 
לכתבה זו התפרסמו 26 תגובות    לקריאת כל התגובות ברצף
נא להמתין לטעינת התגובות

קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
מופעים
אוכלים
נדל"ן
אור ירוק
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  as28-c
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות