לראשונה התגלה האזור האחראי במוח על העירנות. התגלית של צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית
עלולה להיות פורצת דרך בטיפולים עתידיים במחוסרי הכרה.
בתום מחקר ארוך הצליחו המדענים מהאוניברסיטה העברית לגלות את האזור במוח אשר שולט על חוסר הכרה, ערפול חושים ומצבים דומים. לדברי מומחים, גילוי זה פורץ את הדרך להבנת המעגלים העצביים במוח האחראיים למצבי ערנות וכי יש לכך השפעה על פיתוח עתידי של טיפול במצבי אובדן הכרה ותרדמת.
תוצאות המחקר עליו
אחראים פרופ' מרשל דבור, תלמידת המחקר רות אבולעפיה וד"ר ולדימיר זלקינד מהמכון למדעי החיים ע"ש סילברמן באוניברסיטה העברית, פורסמו לאחרונה במאמר מדעי בכתב עת רפואי בינלאומי.
אבדן הכרה וחוסר תגובה לכאב הם בין המאפיינים הבולטים ביותר של הרדמה כירורגית ושל מצבים "דמויי הרדמה" כמו זעזוע מוח, תרדמת הפיכה והתעלפות. מצבים אלו מאופיינים בדיכוי תנועתי, הרפיית השרירים, דיכוי מטבולי בפעילות המוח ומעבר למצב של ניתוק מהסביבה.
ההנחה המקובלת בספרות המדעית היא כי מצבים אלה נגרמים בשל דיכוי כל פעולת המוח בבת אחת ואולם המחקר מצא הסבר אחר וגרס כי בניגוד להנחה שהמוח "נכבה" בו-זמנית, מסתבר שאבדן ההכרה תלוי בקבוצה קטנה של תאי עצב בבסיס המוח. תאים אלו שולטים על פעילות כל קליפת המוח וחוט השדרה. החוקרים מצאו כי אבדן של תחושת כאב, אבדן יציבות ואבדן הכרה תלויים במעגלים ספציפיים הקשורים לאותם תאי עצב.
החוקרים הגיעו למסקנה זאת לאחר שהזריקו כמות מזערית של תרופה מרדימה "למרכז ההכרה" בחיות מעבדה וצפו בתגובה חזקה של דיכוי הפעילות החשמלית של קליפת המוח, וזאת לעומת הזרקות למקומות אחרים במוח שלא גרמו לאובדן ההכרה.
"במידה שיהיה ניתן לתרגם את התוצאות לאדם, ההשלכות מרחיקות לכת", אומר פרופ' דבור, "ראשית, ידע זה עשוי לתרום ליכולת הרפואה לטפל באבדן ההכרה ובהפרעות של ערנות ושינה כמו נדודי שינה, שינה מופרזת ואף תרדמת, על ידי למשל מתן גירוי חשמלי ישירות לתאי העצב שאחראים על מצב הערנות. שנית, הגילוי של אשכול ספציפי של תאי עצב השולט במצב ההכרה של המוח עשוי להוביל להתחלת ההבנה של "החיווט" המאפשרת למכונה הביולוגית, המוח, להיות בהכרה".
