"גאימדק? גמדיאק? גיאמנדק או גאידמק? יש למישהו מושג איך קוראים לו?". זו היתה שיחת היום בשלהי שנת 2005 אז עוד התקשו הישראלים ובמיוחד תושבי ירושלים, לבטא את שמו של הכוכב החדש שהגיע לאזור. לא ברור מאיפה, לא ברור מדוע, אבל מה שבטוח – הוא הגיע. המיליארדר היהודי-רוסי כאן, וכדאי לנו להתחיל להתרגל לעובדה.
חצי שנה אחרי, המצב היה הפוך לגמרי. לא היה ילד שלא ידע מי זה ארקדי גאידמק, אי אפשר היה לפתוח את העיתונים בלי לראות את השם שלו בכותרות. את צעדת ירושלים המסורתית הובילה באותה השנה מכונית עם גג נפתח, ובה ישבו גאידמק וראש העיר דאז אורי לופוליאנסקי. הם נפנפו לשלום לקהל שהציף את הרחובות משני צדדיו של רחוב יפו. ממש כמו ג'ון קנדי ואשתו וממש כמו צוות האסטרונאוטים שחזר מהירח. ההתלהבות מהכוכב החדש בשיאה, וזו היתה רק ההתחלה.
גאידמק ואביגדור ליברמן. מתחכך בבכירי הממשל (צילום: טל שחר)
גאידמק המשיך להיכנס לחיי הישראלים עם דגש חזק על תושבי ירושלים. באמצע 2006 רכש גאידמק את קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים, הוציא אותה מהמשבר העמוק אליו נקלעה, והפך אותה לקבוצה העשירה בארץ. במקביל גם הפך לספונסר של הפועל ירושלים בכדורסל. כמו שבית"ר החלה לעלות מעלה, כך קרה גם לאהדתו של גאידמק בקרב הירושלמים.
גאידמק. המלך של בית"ר ירושלים (צילום: דודי ועקנין)
בשנת 2007 ביסס שוב גאידמק את מעמדו בבירה כאשר עמד בית החולים הוותיק 'ביקור חולים' בפני
סכנת סגירה. לאחר שבית המשפט המחוזי אישר לו לרכוש את בית החולים תמורת 32 מיליוני דולרים, הוא התחייב להפעיל את בית החולים במתכונת מלאה וכך הציל את המקום מפירוק.
האהדה לארקדי גאידמק הגיעה לשיאים חדשים. תרומותיו התפרשו בכל רחבי המדינה, בהן לתושבי שדרות וישובי עוטף עזה, אך הירושלמים הרגישו שלהם הוא נותן יחס מועדף.
אך מבחינתו של גאידמק פעולות אלה היו רק הכנה לדבר האמיתי. במחצית השניה של שנת 2008, זמן קצר לאחר שהקים את מפלגתו 'צדק חברתי', הכריז גאידמק על מועמדותו לראשות
עיריית ירושלים. "לא מדבר, עושה", זו היתה הסיסמא שליוותה את שלטי החוצות בעיר יחד עם תמונתו. הסקרים לא החמיאו, אך גאידמק היה בטוח, שירושלים הופכת להיות שלו.
במסע הבחירות. היה בטוח שירושלים בכיס שלו (צילום: גיל יוחנן)
בשעות הבוקר המוקדמות של ה- 12 בנובמבר 2008, הכל השתנה, וגאידמק ראה איך ירושלים בורחת לו מהידיים. בניגוד לכל התחזיות שצפה, הוא נחל מפלה צורבת כאשר קיבל פחות מארבעה אחוזים מן הקולות ורשימתו אפילו לא עברה את אחוז החסימה. המכה הייתה כואבת ומכל הדיבורים וההבטחות לא נותר דבר. ברקע היו כל העת חקירות המשטרה ושמועות על כשלון בעסקים. האוליגרך, שתמיד אמר מה שהוא חושב, תקף את התקשורת ואת הרשויות וטען שמתנכלים לו.
_wa.jpg)
במסיבת עיתונאים שכינס. הרגיש שכולם רודפים אחריו (צילום: דנה קופל)
ארבע שנים לאחר שהגיע לעיר והתקבל בתרועות, ארז גאידמק את חפציו בכעס רב, השאיר אוהדים המומים של בית"ר,
והרחיק חזרה לרוסיה. לא ברור מתי נזכה לראותו בירושלים שוב, אך יש כאלה שאומרים שזה יקרה מהר יותר ממה שאנחנו חושבים.
