מהו אותו צוות שאמור "להציל" נערות פתח תקוואיות מקשרים עם בני מיעוטים? הידיעה על הקמת צוות מטעם העירייה שיאתר ויסייע לנערות שמתרועעות עם בני מיעוטים פורסמה השבוע ב-mynet
וגררה תגובות רבות ושנויות במחלוקת.
חלק מהתגובות והמיילים הביעו תרעומת על כך שמדובר באקט גזעני. משה ספקטור, יועץ ראש העיר וראש הוועדה לקידום רווחת הנוער בפתח תקוה,
מיהר להבהיר בעקבות זאת כי הצוות לא פועל ממניעי עוינות אישיים כלפי בני המיעוטים.
"אנחנו מנסים ליצור איתם קשר, לכוון אותם אלינו, להפנות אותם לגורמים עירוניים", אמר ספקטור, "אם אנחנו רואים ילדה בת 13 שהולכת עם החבר'ה האלה לכפר, מה את רוצה שאגיד לך, שזה לא מפריע? זה הרי יכול לקרות לא רק עם בני מיעוטים. יש משפחות שלא מודעות לכך שהילדות שלהן עושות את זה".
לדבריו, חוסר המעורבות והידיעה מצד המשפחות הוא אחד הגורמים שהובילו את העירייה להתערב בעניין. "הכל יכול להיות", הוא אומר, "אנחנו כגוף עירוני משתדלים למצוא פתרונות".
ספקטור הוסיף כי הצטרף לאחרונה לכמה סיורים ליליים שערך הצוות. "המדריכים והמתנדבים ניגשים לקבוצות בצורה מאוד זהירה", הבהיר, "אני מדגיש
שזה לא משהו נגד בני מיעוטים, וזה לא רק נגדם. יש נוער סוטה שאותו אנחנו מעוניינים לקרב לחוגי מוזיקה ואמנות. יש כאלה שנענים לנו".
נורית טיבי, מנהלת מרכז קידום וייעוץ לנוער, ואלין קופרמן, עד לפני שבועיים מדריכת הצוות, סיפרו כי הניצול ההדדי הוא מרכיב בולט במרבית הקשרים בין הנערות לבני המיעוטים. "הנערה נותנת משהו ומקבלת משהו מאותו בחור", ציינו, "אם נערה נמצאת בקשרים עם גברים מבוגרים ממנה, בני מיעוטים או גברים אחרים, אנחנו רואים בזה קשר בעייתי".
השתיים סיפרו כי הצוות פועל במספר מוקדים קבועים כמה לילות בשבוע. "התפקיד שלנו הוא לאתר בני נוער בסיכון בסביבה הטבעית - ברחוב", אמרו, "ההתמקדות היא בנערות שמתרועעות עם אנשים שיכולים להיות מסוכנים, ובנוער ברמת סיכון גבוהה, שצורך אלכוהול וסמים ומידרדר לעבריינות".
לדבריהן, אנשי הצוות פיתחו קשרים אישיים גם עם בני המיעוטים. "הם מכירים אותנו ולא חוששים", הדגישו, "מתחילים שיחה בגובה העיניים על תחומי עניין, ומה שהם רוצים הם חושפים. אנחנו לא באים לשפוט את בני המיעוטים ולא מאשימים אף אחד בשום דבר".
קופרמן קראה לתושבי העיר להגיע לקן ה"מגדלור" בגן יונתן ולהתנדב לצוות.
- הכתבה המלאה מתפרסמת בסוף השבוע ב"ידיעות פתח תקוה"
