לקראת הבחירות לוועד יפו ד'
זוכים יוצאי אתיופיה בשכונה ליחס גזעני מצד הפעילים הוותיקים. התושבים מסרבים לקבל את שכניהם, ומטיחים בהם עלבונות קשים על הלבוש ה"מוזר", הבישול ה"מסריח" וה"בטלה" שהביאה ל"עבריינות".
בארבע השנים האחרונות שוכנו ביפו כ-150 משפחות שעלו מאתיופיה, ומספר דומה של משפחות שוכן ביפו ג'. לאחרונה החלו כמה עשרות פעילים ותיקים להתארגן לקראת הבחירות לוועד השכונה, כאשר אחד הנושאים המרכזיים על הפרק הוא המחאה נגד שיכון עולי אתיופיה ביפו.
"הבגדים שהם לובשים לא מתאימים לאופנה של השכונה, זה נראה מצחיק ומכוער", אומרת אחת הפעילות, "לא רק שהם מתלבשים מוזר, צריך גם להעביר להם קורס בבישול לא מסריח. מילא אם היה מדובר במשפחה אחת או שתיים, אבל יש הרבה משפחות. לא צריך עוד מהם".
אותה פעילה הביעה תמיהה בנוגע לשיכון האתיופים בשכונה. "אנחנו לא גזענים, אבל למה לשים אותם פה?", הוסיפה, "מדובר באוכלוסייה מובטלת שמסתובבת ברחובות ויושבת בגינות. הם שותים ולא עושים כלום. איפה שיש חוסר מעש ברור שתהיה עבריינות. למה אנחנו צריכים להתמודד עם זה?".
גורם בעיריית תל אביב
סיפר כי בשטח הדברים חמורים הרבה יותר. "הם קוראים להם מטונפים ושחורים", אמר, "גם אם נשפוך הרים של כסף
התושבים עדיין יתלוננו, כי מדובר במשהו גזעני שמושרש עמוק בפנים".
בין הפעילים נשמעים גם קולות אחרים. עזרא קבע, פעיל בולט בשכונה, אומר שדווקא נעשה ניסיון לקלוט את השכנים החדשים.
"הבעיה היא שאין כאן השתתפות של הממסד, ואנחנו לא יכולים לעשות את הדברים האלה לבד", מסביר קבע, "זה בעייתי מאוד להביא אוכלוסייה חלשה לשכונה שבה כבר יש אוכלוסייה מוחלשת, מבלי שיש לכך מענה תקציבי. הם בני אדם ולא מטרד".
יו"ר ועד יפו ג', איציק רודיטי, זעם למשמע האמירות הקשות נגד האתיופים. "זו גזענות לשמה", אמר, "השכונה שלנו מוכנה לקלוט אותם בכל שלב".
מנכ"ל נציגות הארגונים של יוצאי אתיופיה, דני קסהון,
מסר בתגובה לדברים כי "עצוב מאוד לראות כל פעם מחדש שהאוכלוסייה מתייגת את העולים כבורים, שתיינים ובטלנים. האמירות האלה הן גזעניות ומוטב שנוקיע את מי שאומר אותם".
