תקופת ההתבגרות היא העת להפוך ליצור מיני. למתבגרים יש מודעות חדשה של עצמם, והמגע עצמו הופך למיני. לפעמים הדרך היחידה שמתבגרים יכולים לחוות מגע וקירבה היא באמצעות אינטראקציה מינית, שעה שעדיין לא פיתחו את היכולת לקשר עמוק יותר. כשאדם מתבגר ומפתח את היכולת לקיום קשר עמוק
יותר, הוא יכול לשמור על קירבה לאדם אחר גם ללא סמיכות פיזית או צורך להידמות. הוא מסוגל להרגיש אהבה אלטרואיסטית ואינטימיות פסיכולוגית.
חלק ניכר ממיניות המתבגרים כיום מבוססת על דמיון, על הידמוּת. אם נראה שהנורמה היא להתחיל לקיים יחסי מין בגיל 15, קיים לחץ אדיר על המתבגר לחקות את חבריו ולהפוך לפעיל מינית. מתבגרים וילדים בבית-הספר היסודי נחשפים לדמויות מיניות ולפורנוגרפיה באמצעות הפרסומות, הטלוויזיה והאינטרנט, והיקשרות לדמויות וכוכבי-על מיניים ביותר. החתירה הזו להידמות לדמויות שהקשר אליהן הוא דרך דמותן המוצגת על מסך תורמת להפקרות ולפעילות מינית מוגברת.
היקשרות דרך שייכות ונאמנות בזירה המינית יוצרת בעיה קשה לנערות המצייתות ומפגינות נאמנות כדי למצוא חן בעיני הבנים, ויוצרות בכך רגשות עזים של רכושנות וקנאה. לנערים אין מושג עד כמה הם מקושרים ועד כמה חשוב בעיניהם להיות משמעותיים זה בעיניו של זה. הצורך להיות משמעותיים בעיני נערים אחרים ולזכות במעמד ובהכרה שלהם יכול לגרור אותם להפוך לפעילים מינית. במקום שהמין יהיה חלק מהֶקשר של יחסים עמוקים, אוהבים וארוכי-טווח, הוא מופרד מאהבה והופך לדרך זולה, רדודה ואנוכית בשירות צורך ההיקשרות של המתבגר.
החיבור המיני כרוך בפגיעות גדולה. אילוסטרציה: אינדקס אופן
מיניותו של אדם מפותחת רק באותה מידה כמו יכולתו לקיים מערכת יחסים. הביטוי החזק ביותר של המיניות הוא בקשר של נישואין, שבמסגרתם ניתן לממש את הפוטנציאל של כל האלמנטים של ההיקשרות. עם זאת, לא כל אחד מתבגר עם השנים. כך, גם במסגרת נישואין היכולת של אדם לקיים מערכת יחסים עלולה להיות שטחית, ואז גם ביטוי המיניות שלו יהיה שטחי.
ד"ר גורדון נויפלד, פסיכולוג התפתחותי וקליני, שסייע בשיקום של מתבגרים עם התמכרויות, מסביר ש'השחרור המיני' הוא מיתוס ושלא קיים דבר שנקרא חופש מיני. הוא טוען כי "מין הוא 'דבק מגע' ונועד לקשור שני אנשים יחדיו". התשוקה לאינטראקציה מינית גוררת אוטומטית את התשוקה להתמזגות ואיחוד. היא מיועדת ליצור קשר בלעדי כיוון שהחיבור כרוך בפגיעוּת שלא-תיאמן. המתבגרים המומים כשהם מגלים שהתרחש סוג כלשהו של איחוד שאין אפשרות לצאת ממנו בלי להיפגע.
הפצעים הגדולים ביותר נובעים מהיפרדות, מדחייה, מהתעלמות, מאובדן המיוחדוּת שלך. רגשות כואבים אלה מפעילים מערכי הגנה שמובילים להקהיית רגשות ולהקשחה. אנו משטים בעצמנו אם אנו סבורים שהתשובה היא ללמד את המתבגרים להשתמש באמצעים למניעת הריון או מחלות, משום שאנו מתעלמים מהכאב הרגשי ומהבעיות הפסיכולוגיות הכרוכות בכך.
ההימור הבטוח ביותר של מתבגר הוא קשר חזק עם הוריו, סביו, מוריו ומאמניו - קשרים שאין בהם השפעה מינית. על צורכי ההיקשרות של מתבגרים, כמו גם של ילדים צעירים יותר, להתמלא במסגרת קשריהם עם המבוגרים החשובים בחייהם. זה מה שמונע את הפיכת הקשרים עם העמיתים למיניים ו'קונה זמן' למתבגר להבשלתו האמיתית ולפיתוח יכולתו ליצור קשרים עמוקים ומשמעותיים.
שושנה היימן היא מנכ"ל לייף סנטר, המרכז להורות מקושרת, ומרצה במכון לנדר-מרכז אקדמי ירושלים
