חברי מושב יכיני
דורשים מהמועצה האזורית שער הנגב
לפעול להתקנת מערכת ביוב בתחומי המושב. זאת לאחר שנים ארוכות בהן נאלצות משפחות המושב להשתמש בבורות ספיגה ובמערכות מקומיות לניקוז השפכים. "כבר שנים שאנחנו מבקשים מערכת ביוב כמו בכל היישובים בארץ", סיפר השבוע אריה רייבי, חבר ועד המושב ומליאת המועצה האזורית שער הנגב.
"כמו כלל הישובים באזור, התבקשנו להגיש תוכנית לפיתוח ושיקום תשתיות", נזכר רייבי. לדבריו, במושב עמלו על תוכניות הרחבה שיכללו את הקמתן של מאה יחידות דיור נוספות, אך כל עוד אין מערכות ביוב
ההרחבה מתעכבת. "אנחנו לא יכולים לאשר את התוכניות האלה בלי הקמה של מערכת ביוב מרכזית במושב".
בני המושב, שתלו תקוות בתוכניות ההרחבה, עברו לגור ביישובים סמוכים אך רבים מהם הביעו רצון לשוב ולהתגורר בו לצד משפחותיהם. "אנחנו לא יכולים לקלוט אותם במושב אם לא נמשיך לבנות, והמשך הבנייה תלוי בהקמת מערכת הביוב המרכזית".
בוורת הביוב הפרטיים במושב יכיני (צילום: צפריר אביוב)
לדברי רייבי, עלות הקמת המערכת נאמדת בכארבעה מיליון שקלים. "משרד החקלאות ופיתוח הכפר יצר תקציב בסך כ־35 מיליון שקלים לפיתוח תשתיות ביישובים, אנחנו רוצים ליהנות מתקציב זה".
רייבי מספר כי כיום, בתום 57 שנים להיווסדו של המושב, זורם הביוב לתוך בורות שחפר כל אחד מהתושבים בביתו מכספו הפרטי. לדבריו, המשרד לאיכות הסביבה
מחייב לאגור את כל מי הנקז של הבתים והרפתות למקום אחד.
"כדי להתחבר למתקן טיהור שכזה, אנחנו מוכרחים להקים את מערכת הביוב המרכזית. אחרת, נמשיך לשלם קנסות למשרד". לדבריו, יש להבין כי התקנת מערכת הביוב והרחבת היישוב הן שתי מטרות שהולכות יד ביד. "אם לא תאושר לנו הרחבת הישוב, נהפוך במהירות ליישוב של קשישים".
מהמועצה האיזורית שער הנגב נמסר: "סוגיית הביוב אכן קשה ואנו רואים בנושא זה פרויקט מרכזי שיש לקדם אותו בכל אמצעי. הנושא דורש תקציבים ממשלתיים ואנו מקדמים את הטיפול מול כל המוסדות המוסמכים לכך על מנת למצוא פתרון מהיר. חשוב לציין שנדרשת גם השתתפותם של תושבי יכיני. בנוגע לתקציבי משרד החקלאות, לצערנו פרויקט זה אינו כולל פתרון תשתיות לביוב".
