אביב 2008 בקיבוץ אורטל.
עונת הדובדבנים בפתח, הגולן מתכסה מרבדי פרחים לאחר חורף קר וגשום, ובמשפחת ברדה מתנהלים החיים בשגרתם המבורכת. אימא דינה מנסה להמריץ את הבן ארז לתלות כביסה עם אחותו דור, שגולשת במחשב הביתי. אבא שלמה שב מהעבודה באתר הנופש של הקיבוץ רכוב על אופנוע גדול, והחתול מתפנק על הספה כהרגלו. בעוד ימים ספורים יתהפך עולמם של בני המשפחה לבלי הכר, על כל אחד מהם תעבור חוויה מטלטלת ומשחררת, וכמעט בעל כורחם ייאלצו לשנות דפוסי חשיבה ודעות קדומות.
הניסיון החד-פעמי ויוצא הדופן של שלמה ודינה ברדה, לחיות במשך שבוע עם בני-זוג מחליפים, שהם גם הומואים, גם דתיים וגם הורים לשלושה זאטוטים מאומצים כהי עור - תועד במלואו על-ידי חברת "קסטינה הפקות" וישודר בשני פרקים של התוכנית "אימא מחליפה" בערוץ 2 ("קשת"), ביום שני הקרוב (31.8) ב-21:00 ובשבוע לאחר מכן ביום ראשון (6.9).
בני הזוג ברדה שקטים ונחבאים אל הכלים, מגדלים חתול, שני כלבים, קקטוסים וחמישה ילדים (ארז 16, דור 18.5, הגר 22, אמיר 23, ושמרית 25). לפתע, למשך שבוע תמים וללא התרעה מוקדמת, נדרשו להתייחס לסוגיות חריגות, מגדריות ודתיות. ועם ישראל רואה ושומע את הקולות, לתפארת הרייטינג.
שלמה ברדה משמש כאחראי תחזוקה בצימרים של אורטל. דינה מכהנת כמנהלת מרכז המבקרים של "בראשית - מפסגות גליל גולן". השניים נוהגים לטייל בסביבה, בדרך כלל על אופנוע, ולערוך לעצמם פיקניק על גבעה קסומה המשקיפה אל נוף העמק והרמה. שלמה מעניק מדי יום פרח לדינה, ומתחזק את האהבה בבקבוק יין צונן. פסטורליות על רמה.
כך נפתח הפרק הראשון של "אמא מחליפה" בכיכובם של השניים, שהגיעו לאורטל מחיפה לפני 25 שנה. שניות אחדות לאחר התמונה הרומנטית, בוקע קול הקריין, הסודק מעט את השלמות. שלמה, כך מסופר, החליט לפני חמש שנים להתחזק באמונתו, דינה התנגדה לכך וחששה שהדבר ישבש את אורח החיים של המשפחה.
דינה והמשפחה. "ההתנסות לא היתה פשוטה עבורי" (צילום: אלדד רפאלי)
בסצנה הבאה עוברת המצלמה לניו-ג'רזי, אל ביתם הפרברי, הצבוע אדום, של בני הזוג דניאל ואיאן צ'יסר-טרן. איאן הוא עורך דין שלומד להיות רב רפורמי בקהילה הגאה, דניאל הוא פרופסור לפילוסופיה ומרצה בתחום. השניים אימצו שלושה ילדים אפרו-אמריקנים - שני בנים (אליעזר ויונה), שעברו ברית-מילה, ובת, תמר, שגם היא חובשת כיפה לראשה. "כולם שווים לפני הבורא", הם מנמקים את הדבר. כמו כל זוג בגילם הם מלינים על כך שגידול הילדים בא על חשבון הרומנטיקה.
סצנה שלישית: שלמה והילדים נפרדים מדינה שנוסעת, עדיין בלא שתדע זאת, להחליף את איאן בניו-ג'רזי. איאן נפרד מדניאל ומהילדים על מנת להחליף את דינה באורטל.
דינה החלה את ההרפתקה שלה ב"אמא מחליפה" תוך שהשמיעה שתי הסתייגויות: לא משפחה דתית-חרדית, ולא הומואים ולסביות. היא לא תיארה לעצמה שתקבל את השניים בחבילה אחת. את השעה הראשונה שלה בבית צ'יסר-טרן היא תעשה לבדה - בודקת תכולת ארונות, מעלעלת באלבומים. עד מהרה, לפליאתה, היא מגלה כי אכן מדובר בבית דתי, על-פי ספרי הקודש הגודשים את המדף, ופריטי הילדים המעידים על משפחה שלמה. "ראיתי תמונות של גברים לבנים, ילדים שחורים, ממש מוזר", היא אומרת. "רק אחרי שגיליתי את התמונה של הגברים המתנשקים, ואת הארונות שמכילים חולצות גבריות ועניבות ללא אביזרים נשיים", היא מספרת בהתרגשות מהולה בזעזוע, "הבנתי שמתגוררים כאן שני גברים". היא מתחילה לגלות סימני עצבנות, אומרת שהמקום הזה "לא נורמלי, ממש סדום ועמורה, איך אפשר לגדל ככה ילדים".
בינתיים, אצל שלמה באורטל, הכול מתנהל על מי מנוחות. איאן מתחבק עם שלמה באופן טבעי, הבן ארז והבת דור מופתעים מה"אימא" המחליפה החדשה, אבל לאחר נימה של אכזבה על שמדובר באדון ולא בגברת, הם זורמים עם איאן שלא מפסיק לצחקק, גם כשלא מדובר בבדיחה הורסת. דור מתלבטת איך לקרוא לאיאן, גיי או הומו, והוא מרגיע אותה: "גיי זה בסדר. וגם הומו". שלמה שואל מי מהשניים, דניאל או איאן, היו בהיריון עם הילדים. איאן מתפוצץ מצחוק.
בוקר בבית ברדה. איאן מתעורר לבוקר קיבוצי. בדרך לחדר האוכל שלמה מעדכן חברים שונים לגבי האימא-המחליפה איאן. יותר מאוחר ילך איאן לעבוד ברפת, למיין פירות בבית האריזה ולמלא תורנות בחדר האוכל. קיבוץ אורטל מגלה פתיחות מרגשת כלפי האורח ההומו חובש הכיפה.
בניו-ג'רזי מעיר דניאל את הילדים, מסיע אותם לפעוטון. דינה מגלה שדניאל הוא אדם נעים, חם, פתוח ואבא נהדר. עם השונות ודרך גידול הילדים עדיין אינה משלימה ("הם גדלים להיות הומואים, דרך הלבוש הנשי והאיפור שבו הם משחקים") אבל מעריצה את דניאל על מסירותו ("יש לו הרבה תכונות שאין לאימהות רבות").
בבית ברדה סורג איאן לשלמה כיפה בגווני קשת הגאווה.
השניים נוסעים לפיקניק על הגבעה, ממש כמו עם דינה. שלמה מביא לאיאן פרח, ממש כמו לדינה. ימים אחדים עוברים ומגיע פרק "החלפת החוקים", בו המתארח קובע איך יתנהלו החיים בבית. איאן מבקש להפוך את הבית לכשר, ללמוד תורה שעה ביום, ומשלמה לחבוש כיפה. המשפחה מתקשה לקבל את הגזירות, אבל המשחק מחייב.
משפחת צ'יסר-טרן. "כולם שווים לפני הבורא" (צילום: אלדד רפאלי)
דינה מבקשת לשנות את חוקי הבית של דניאל. היא פוקדת עליו להסיר את התמונה של הגברים המתנשקים ובמקומה לתלות תמונה של "זוג רגיל". היא מבקשת מדניאל להכניס לבית גם צעצועים גבריים, דוגמת כלי נשק, ולהלביש את הבנים ב"בגדי בנים". דינה מתלווה אל דניאל לבתי הכנסת של הקהילה, ומזדעזעת מהמראה של חלוקת קונדומים
בבית התפילה של הגברים ההומואים, ומהקיר לזכרם של אנשי הקהילה שמתו מאיידס. ההלם שהיא חווה גובר בבית הכנסת בו מתפללות נשים לסביות, חובשות כיפה, שמניחות תפילין ונושאות את הספר הקדוש בידיהן. נסערת היא יוצאת מן המקום. שלמה מתקשה להשתתף בתפילה של בית כנסת רפורמי בחיפה, בעוד איאן מרגיש בו כמו בבית. גם דינה וגם שלמה טוענים שמדובר בחילול קודש אמיתי.
הפרידה, לאחר שבוע, קשה לכל הצדדים. דינה נשארה איתנה בהתנגדותה לדרך החיים של משפחה חד-מינית, וטוענת שהדבר גורם נזק לילדים שגדלים ללא אם, אבל לומדת לחבב ולהעריך את דניאל ואת הילדים. שלמה מקבל את העובדה שיש צורת חיים אחרת, ומסכים שכל אחד צריך לחיות על-פי דרכו ומצפונו.
המטוס נוחת בארץ. שלמה ואיאן ממתינים לבואם של דינה ודניאל (כולל הזאטוטים) מניו-ג'רזי. הפגישה מרגשת, חיבוקים ונשיקות. אחר-כך ישבו בחדר סמוך ויספרו על החוויות שעברו.
כעבור שנה, לפני מספר ימים, הגיעה משפחת צ'יסר-טרן לירושלים כדי לבדוק אפשרות להשתקע בישראל. הם עתידים לשהות כאן שנה לפחות. דינה ושלמה שמרו כל התקופה, וגם כעת, על קשר עם הזוג. אלה יתארחו בירושלים, ואלה באורטל. סוף טוב. קאט.
"אני מודה שההתנסות במשפחה הזו לא היתה פשוטה עבורי", אומרת דינה (52), "אני מאמינה שכל אחד יכול לחיות על-פי דרכו ומאווייו. כך גם הבית הפרטי שלנו. אנחנו מחנכים את הילדים באופן פתוח וזורם".
עם כל הפתיחות, התקשית לקבל את האמונה של שלמה, ועוד יותר את המשפחה החד-מינית.
דינה ברדה: "התנגדתי רק לזה ששלמה יחבוש כיפה, כי בעיניי זה נראה כמו תחפושת. גם לילדים היה קושי לראות את אביהם משנה את מראהו. בבית הוא מתפלל, שומר שבת, ואין עם זה בעיה. הרי באנו לחיות במקום חילוני. לגבי הקהילה הגאה - אני תומכת בכך שכל אחד יעשה בביתו כרצונו, אבל שלא יניף שלטים ויחצין את נטייתו המינית. אני מתנגדת למצעדי גאווה,
אבל לא למועדונים סגורים או לתמיכה במשפחות או נערים הומואים ולסביות. אם איאן ודניאל יבואו לבקר כאן, לא הייתי רוצה שיתנשקו בפומבי. אני ממשיכה להאמין שבעולם הזה צריך לחיות כמו שהטבע חי - בזוגות של זכר ונקבה. יחד עם זאת, למדתי לאהוב אותם כבני אדם. גם הומואים יכולים להיות בעלי כישורים גדולים, חיוביים, תורמים לחברה. נושא הדת אצלם עדיין נראה לי מטורף לגמרי. הם חוטאים לדת ולאלוהים בדרך בה הם מקיימים את התפילות".
הייתם חוזרים על ההרפתקה?
דינה: "מה פתאום. אם הייתי יודעת קודם שזה מה שיקרה לא הייתי משתתפת. אנשים עלולים לחשוב שאני שונאת הומואים, וזה ממש לא נכון".
שלמה: "למה לא, זה היה ניסיון נחמד. אני אוהב הפתעות בחיים".
- הכתבה המלאה מופיעה בסוף השבוע בעיתון "ידיעות הקיבוץ"
