יוליה בנך מרכזת מאמצים בבריכה

השחיינית האילתית יוליה בנך (17) שבה לפני כשבועיים לביתה שבאילת כדי לנוח ולמלא מצברים אחרי החודש העמוס שעבר עליה. כאן היא יכולה לצאת קצת מהשגרה המעיקה משהו של ההכנה לתחרות שחייה, כפי שהיא מתארת בעצמה: "המון עבודה על גמישות, לא לאכול שטויות כי אחר כך יש מועקה בבטן ולהכניס

אחרי ששברה שוב את השיא הישראלי ב-200 מטר חזה, יכולה בנך לנוח קצת. "יש יריבות בריאה בינינו", היא מתייחסת למתחרה, נסטיה קורוטקוב, "אנחנו לא שונאות חס וחלילה אחת את השנייה". "אבל אנחנו גם לא חברות. מערכת היחסים בינינו מתקיימת בעיקר בתחרויות כי נסטיה מתאמנת בירושלים. אנחנו מפרגנות אחת לשנייה והחמאתי לה אחרי השיא שהיא שברה במשחה ל-200 מטר".

היתה לך שנה עמוסה וקשה. 

"מאוד. היו המון נסיעות לחו"ל בגלל כל ההכנות שהיו לקראת אליפות העולם. הייתי בהמון מדינות בפרק זמן קצר, צרפת, ספרד, הולנד ועוד. היה עומס רב והספק אדיר ביחס לזמן הדחוס הזה".

יוליה בנך - עם הפנים לאולימפיאדת 2012 (צילום: נמרוד גליקמן)

"האמת שבהתחלה כן, אבל היום כבר השלמתי את רוב החומר. נשארה לי בחינת בגרות אחת בלשון שפספסתי, אבל אשלים אותה בקרוב במועד חורף. בסך הכל יישרתי קו. המורים מאוד עוזרים לי ובנסיעות לחו"ל תמיד לקחתי איתי את כל החומר".

האיש הקרוב ביותר לבנך הוא אביה סרגיי ג'רום, שמלווה אותה ברוב התחרויות ומאמן אותה כאשר היא מגיעה לאילת.

בגילך נערות רבות תופסות מרחק מההורים. במקרה שלך זה לגמרי אחרת.

"זה החיבור הכי טוב שיכול להיות מבחינתי. הוא מבין אותי הכי טוב ויודע בדיוק מה אני צריכה. בבריכה הוא המאמן ובבית הוא האבא. יש הפרדה מלאה בין השניים".

"ממש לא. אני שואפת להצליח וזו גם השאיפה שלו אז זה די מסתדר".

יש מריבות ביניכם?

"לא ממש. לפעמים יש ויכוחים, אבל בסוף אני בדרך כלל מקבלת את דעתו. אני מתייעצת איתו בדרך כלל".

לא נראה לי שמועדונים זה הסגנון שלך.

"אתה צודק, לא תמצא אותי במועדונים. אני יוצאת לטייל, לא משהו רציני. אני משתדלת לשמור על מסגרת מסוימת גם כשאני יוצאת לבלות כדי לא לקום עייפה למחרת".

"ניגנתי בעבר על פסנתר והפסקתי בשלב מסוים. אני מאוד אוהבת לצייר, אבל אין לי כל כך הרבה זמן עם כל האימונים והתחרויות".

בתכל'ס את עושה המון ויתורים. לא מפריע לך? 

"לא, כי התרגלתי. אני לא רואה את זה בתור ויתור כי אני לא רואה את החיים שלי ללא השחייה. גם לא חיפשתי משהו אחר. הצבתי לי מטרה והיא כל הזמן נמצאת מול העיניים שלי. אני אעשה את הכל בכדי להגשים אותה. היום האולימפיאדה ב-2012 היא המטרה. בדרך לשם יש את אליפות אירופה בשנה הבאה בבוקרשט".

חזרת הביתה למנוחה ממושכת?

בנך דגמנה בעבר למגזין בגדי הים של חברת 'ספידו'. בתמורה היא מקבלת תמיכה בכל הקשור לבגדי ים או ציוד נלווה. אביה, סרגיי ג'רום, מדגיש שלא מדובר בתחליף לספונסר חזק, דבר שהיה מסייע לבנך להצליח אפילו יותר.

"אין לנו הסכם חתום עם 'ספידו' לגבי תמיכה", מספר ג'רום. "יוליה הופיעה בקטלוג שלהם והתחייבה לשחות עם בגד ים שלהם, אבל אין שום מניעה שספונסר כזה או אחר ישתמש בשמה של יוליה כנציגה שלו. חשוב לנו מאוד שבשלב זה של חייה יוליה תקבל תמיכה מספונסר, במיוחד היום, כשיוליה כבר הפכה להיות שם בבריכות השחייה בעולם ובעתיד אף תתקדם יותר. אני יודע שיש שחיינים בצפון הארץ שכבר מקבלים תמיכה. זה מרכיב חשוב כי שחיינים בגילאים האלה פורשים אם אין להם תמיכה כספית. אנחנו מאוד נשמח אם יהיו אלינו פניות בנושא הזה".

בנך אהבה את הצילומים ל'ספידו'. "היה לי כיף שם", היא נזכרת. "אהבתי מאוד את הרעיון הזה".

אולי תשקלי לעבור לדוגמנות?

"ממש לא חשבתי על זה. אם אכנס לכל התחום הזה הוא בטח יגזול ממני את זמן השחייה כך שמבחינתי זה לא על הפרק כרגע".

אז איך מסתדרים?

"בעיקרון איגוד השחייה מממן חלק מההוצאות בתחרויות ובמחנות אימונים, אבל זה לא מספיק בכדי לכסות על כל ההוצאות שלי. יש מפעם לפעם מלגה, אבל לא משהו סדיר".

איפה את רואה את עצמך בעוד שלוש שנים?

"אם זה בטווח של תקופת הצבא, אז אני מקווה לקבל מעמד של ספורטאית מצטיינת ואז להמשיך ולהתאמן. עוד שלוש שנים תתקיים האולימפיאדה, שלקראתה אני מתכוונת לעבוד מאוד קשה. כמובן שלהמשיך ללמוד ולהתקדם. השחייה מתי שהוא תהיה מאחוריי ואז אצטרך השכלה, שאותה אני מתכוונת להשלים".