אם תהיתם מה עולה בגורל טלפון סלולארי שנגנב ומאותר על ידי משטרת ישראל
, הרי לכם התשובה. מדי חודש מעבירה המשטרה לחברות הסלולאריות כ-2,500 מכשירים שנתפסו או נמצאו. גורם משטרתי גילה כי על אף שעל כל מכשיר סלולארי מוטבע מספר סידורי שבאמצעותו ניתן לאתר את בעליו, נמנעת המשטרה מלעשות כן, משום שההליך כרוך בהוצאת צו בית משפט.
אזרח שמכשירו נגנב או אבד נאלץ לשלם לחברת הסלולר שלו קנס בטרם יקבל מכשיר חדש. ומי המרוויח הגדול? החברות הסלולריות כמובן, שמקבלות את המכשירים מהמשטרה, מתקנות, משפצות ומשדרגות, ומשווקות אותם בחזרה ללקוחות.
"מכשירים גנובים הופכים למוצגים בתיקי הגניבה", אומר הגורם, "מכשירים אבודים כשירים נשמרים במשך חצי שנה במדור האבידות, או עד לקבלת פנייה
מאזרח שאבד לו המכשיר. הטלפונים אינם מוחזרים לחברות הסלולר בשום מקרה".
כיצד ניתן לפתור האבסורד? המשטרה יכולה לנסות לקבל הרשאה משפטית גורפת לבדוק את בעלות המכשירים, ובכך בעצם להודיע לאזרח שמכשירו אותר וממתין לו בתחנה. לחילופין, היא יכולה לנהוג במכשירים כבכל פריט אחר שמגיע לידיה, קרי, לשמור אותו אצלה ולהציע אותו למכירה פומבית.
גם חברות הסלולר יכולות לשנות את המצב. כל שעליהן לעשות הוא להקליד את המספר הסידורי שעל גבי המכשיר שהתקבל מהמשטרה, ובכך לאתר את בעליו.
אבל בשיחה עם החוקרים האמונים על רישום הניידים הגנובים במשטרה מתברר כי לא נעשה שום רישום מסודר של המכשירים הסלולאריים המגיעים לתחנה. "אם איבדת את הטלפון או שהוא נגנב לך, הדבר היחידי שאת יכולה לעשות הוא ללכת לקנות חדש", אומר חוקר משטרה.
מדוברות המשטרה נמסר כי המשטרה דווקא כן בודקת את המספרים הסידוריים של המכשירים בניסיון לאתר את הבעלים.
ממשרד התקשורת נמסר בתגובה כי "מקור הבעיה הוא בהתנהלות המשטרה. אין שום סיבה שהיא תעביר את המכשירים לחברות הסלולאריות".
