אוטיסט בן שש וחצי יושב כבר חצי שנה בבית. הוא אלים כלפי הסביבה וכלפי עצמו, מרביץ, נושך, מורט שערות ונוגח בקירות. הילד זקוק לטיפול תרופתי, אולם משקלו אינו תואם את כמות התרופות שהוא צריך ליטול. רופאים שבדקו את הילד הבהירו להורים שנטילת התרופות הדרושות תגרום לו נזקים.
ועדת השמה קבעה שהילד צריך להיקלט בגן לחינוך מיוחד, שמיועד לילדים בסיכון גבוה. אלא שבגן, ששוכן ברמת חן, סירבו לקבלו. הילד הפגין אלימות קשה כלפי ילדים אחרים, ובגן הסבירו להורים כי הם אינם יכולים להתמודד איתו.
ההורים, שמתגוררים ברמת ישראל ושומרים על בנם לאורך כל שעות היום, פנו לעירייה בתקווה למצוא פתרונות. אלא שהפקידים הגבירו את תסכולם, ולא הציעו פתרונות מעשיים.
בתחילה התבקשו ההורים לחתום על ויתור סודיות כדי שהילד יעבור אבחון, שיקבע האם הוא סובל מפיגור. ההורים ניסו להסביר לפקידי העירייה שהחיים עם בנם בבית קשים מנשוא, וכי רק מסגרת עם ילדים אחרים מרגיעה אותו מעט.
בעירייה הציעו להורים לשכור את שירותיה של סייעת צמודה, וכך תתאפשר חזרתו של הילד לגן. כשהבהירו
ההורים כי אין באפשרותם לממן זאת, הציעו בעיריית תל אביב
להעביר את הילד למוסד סגור. ההורים סירבו, ומאז בנם נותר בבית.
"הילד אלים כלפי אמא שלו, כלפי עצמו, שובר דברים בבית", אומר האב, "למרות זאת אנחנו לא מוכנים לשלוח אותו למוסד סגור ולראות אותו פעם בחודשיים. אנחנו מתארים לעצמנו מה קורה במוסד כזה, ואנחנו לא מוכנים שיקשרו את הבן שלנו בגיל כל כך צעיר.כשהוא היה חוזר מהגן הוא היה הרבה יותר רגוע. המסגרת הצילה אותו".
חברת מועצת העיר כרמלה עוזרי
מלווה את המשפחה בחצי השנה האחרונה, ומנסה לסייע להורים. "מדובר במקרה קיצוני וקשה", היא אומרת. "ועדת ההשמה החליטה שהילד חוזר לגן, אבל לא הגן ולא העירייה מכבדים את ההחלטה. מאז החיים של ההורים הפכו לגיהינום".
מהעירייה נמסר בתגובה "הילד משובץ במסגרת בית ספרית המיטיבה עם צרכיו. סוכם עם הוריו כי יגיע עם המטפלת המשפחתית המוכרת לו לתקופת התאקלמות, אולם ההורים, מיוזמתם, הפסיקו לשלוח את הילד לבית הספר. הורי הילד מוזמנים להחזיר את הילד לבית הספר, על מנת שיקבל את הטיפול המסור ביותר שמערכת החינוך יכולה להציע".
"באשר לוויתור הסודיות - חתימה על ויתור סודיות אינה גורפת, אלא רלוונטית לצרכים נקודתיים. במקרה הנדון, נעשו פרוצדורות שונות הדורשות ויתור על סודיות, ולכן נדרש האב לחתום פעמיים על ההסכם".
