בקיבוץ מירב,
שעל הגלבוע, בן 90 משפחות, רק המייסדים - בוגרי "בני עקיבא" וישיבות ההסדר, ויוצאי "הקיבוץ הדתי"
- חברים באגודה החקלאית. מי שהצטרפו אליו אחרי שפרש ממשפחת הקיבוץ השיתופי, או עומדים להצטרף - בונים בו את ביתם בכספם, והופכים חברים ב"אגודה להתיישבות קהילתית".
אבל גם בגלגולו הנוכחי, הפוסט-שיתופי, לא מוותר מירב על חזון הראשונים, זה שייחד וממשיך לייחד אותו כיישוב משימתי, נושא שליחות ושוחר תיקון חברתי. עוד כשהיה קיבוץ שיתופי נטל על עצמו, לפני 19 שנה, את ההקמה וההפעלה של מלכישוע,
כפר שיקומי לנפגעי סמים, ובו שתי קהילות טיפוליות, לבוגרים ולנוער. אחר-כך פתח את "בית הילד", לילדים ממשפחות נזקקות. בנוסף, לטובת הסביבה ושמירת הקרקע, חוכר היישוב מטעים ושטחי מרעה, ונוטל אותם תחת חסותו.
לאחרונה, עם כניסתו לשנתו ה-25, הוחלט במירב על פתיחת פרויקט טיפולי נוסף - "בית בגלבוע", לנשים המטופלות באגף השיקום של משרד הרווחה. לפי אלעד בלוך, ממנהלי הבית, הוא מיועד לנשים עם לקויות, נכויות והפרעות שונות, מרקע דתי-מסורתי, בגיל 21-30, שהן עצמאיות בתפקודי יומיום, ומתאימות לחיי קהילה ויצירה.
ב"בית בגלבוע" יקיימו הנשים חיים משותפים, יעבדו בענפי הקיבוץ או בסדנאות משלהן, יקבלו טיפולים נדרשים, וישתלבו בחיי הקהילה המקומית המחבקת.
"בית בגלבוע" אינו בית אחד, כי אם כמה בתי מגורים, ולא בשולי היישוב אלא בתוכו, בכוונת מכוון, בשכונה המאוכלסת משפחות צעירות. הבתים האלה, אומר אלעד, היו מיועדים לנקלטים, ולא חסרים המבקשים להיקלט במירב, "אלא שהחלטנו להקצות אותם לטובת הפרויקט, גם במחיר עצירת קליטה חדשה".
האידיאולוגיה קודמת לשיקולים כלכליים וחברתיים?
אלעד בלוך: "האידיאולוגיה קודמת לשיקול הכלכלי. בפירוש. כמובן שהפרויקט צריך לשאת את עצמו, אבל כל סכום שייכנס מיועד לפיתוחו ולהרחבתו, ולא לכיסי העובדים, או הקהילה. זה העיקרון".
והוא זוכה להסכמה כללית?
"כמו כל נושא משמעותי אצלנו, גם הנושא הזה הובא לדיון ולהצבעה באסיפת היישוב, ולשמחתי, הוא עבר. בעזרת השם", מקווה אלעד, "נתחיל בקטן, עם חמש נשים, ועד סוף השנה, בעזרת השם, נגיע לעשר, ואחר-כך, בעזרת השם, נתרחב".
