קיבוצים ומושבים ותיקים, שהוקמו לפני שנת 1964, יעברו "מתיחת פנים" במסגרת תוכנית רב-שנתית של משרד החקלאות
לשיקום תשתיות ביישובים ותיקים. התקציב ההתחלתי של הפרויקט, בסך 35 מיליון ש"ח, הועבר למשרד החקלאות בהתאם להסכם הקואליציוני בין הליכוד למפלגת העבודה, על-פי דרישת שר החקלאות, שלום שמחון.
בתנועה הקיבוצית הביעו סיפוק מאישור ממשלת ישראל על ההקצבה הראשונה לשיקום תשתיות ביישובים כפריים. מזכיר התנועה, זאב (ולוולה)
שור, יזם את תחילת המהלך לפני כארבע שנים, לאור המציאות העגומה במצב התשתיות הפיזיות: צנרת ביוב, מדרכות, כבישי גישה, חניות, רשת חשמל וכבלי תקשורת בקיבוצים.
השלב הראשון בדרך הארוכה אל התקציב החל בביצוע סקר בקיבוצים, שערך רזי יהל
מאגף הכלכלה, על-פיו עלות השיקום של מכלול התשתיות הפיזיות הישנות וההרוסות בקיבוצים נאמדת בכ-2 מיליארד ש"ח. בשלב זה נרתם לנושא שר החקלאות שלום שמחון, שפעל בנחישות ומתוך רצון לעזור להקמת ועדת מנכ"לים של משרדי ממשלה, בתוכם מנכ"לית משרדו דאז, יעל שאלתיאלי
(מקיבוץ נווה אור).
הוועדה, לאחר שבחנה את הנתונים, הגישה תוכנית חמש-שנתית לשיקום תשתיות פיזיות במגזר הכפרי, בעלות של 400 מיליון ש"ח בשנה. כאמור, אישרה הממשלה השבוע את השלב הראשון בסך 35 מיליון ש"ח, שיהווה פיילוט לפרויקט כולו.
"הסכום שהוקצב בתקציב 2009, ואושר השבוע בממשלה - קטן מהדרוש, אך הוא מהווה פריצת דרך בכך שלראשונה יש סכום 'צבוע' לטובת שיקום תשתיות בקיבוצים,
וכוונה להקצות לתוכנית סכומים גדולים יותר בשנים הבאות", אמר ולוולה, והבטיח להמשיך לטפל בנחישות בנושא זה, המעיק על קיבוצים רבים.
בתוך זמן קצר תוקם ועדה של ארבעה מנהלי משרדי ממשלה, אליהם יצטרפו מזכירי התנועה הקיבוצית והמושבית. הוועדה תעסוק בקביעת הקריטריונים וזהות היישובים הראשונים שייכללו בתוכנית לשיקום התשתיות.
השר שמחון אמר כי מטרת התוכנית לשדרג את התשתיות ביישובים הוותיקים, כך שיוכלו לענות על צורכי היישובים המתרחבים וגדלים עם ביצוע ההרחבות בשנים האחרונות. "התשתיות הישנות אינן עומדות בעומס ומגבילות את יכולת ההתרחבות של היישוב", אמר שמחון, שביקר בשבוע שעבר בקיבוץ יסעור,
שם הוצגה לפניו תוכנית ניסיונית לשיקום תשתיות ביישוב ותיק. שמחון הדגיש כי הסכום שהוקצה השנה הוא ראשוני ומיועד לתוכניות פיילוט בלבד, וכי בשנים הבאות יוקצו לטובת התוכנית סכומים נוספים.
