הציבור בישראל נחשף בחודשיים האחרונים לקמפיין קולני בדבר "אם כל הרפורמות", הלוא היא הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל.
רובו המכריע של הציבור כלל איננו מבין במה דברים אמורים. מעבר לדקלום ססמאות על-ידי האזרח הישראלי בדבר "השתחררות מהצורך להחתים את המינהל על סגירת מרפסת",
ספק רב אם הישראלים בכלל עומדים על עומק המתנה - הפטורה ממס(!) - לה יזכו, ביסודו של דבר, עשירי הארץ.
למעשה, הרפורמה איננה נושאת בחובה שום בשורה חדשה לגבי רוב רובם של החוכרים למגורים (דירות) במגזר העירוני, שכן זה שנים אין צורך בחתימה או באישור כלשהו מהמינהל לצורך סגירת מרפסת בדירה כזו. תמציתה של "אם כל הרפורמות" בתחום המגורים היא בווילות ובבתי היוקרה ("בתים צמודי קרקע"), בעיקר בגוש דן. זהו החידוש המהותי שמחוללת הרפורמה המתוכננת. כאן קבור הכלב. פה הכסף הגדול - הכסף של ההפרטה - הנופל, שוב, כפרי בשל לידי עשירי הארץ. והכול, כמובן, פטור ממס.
ובינתיים, כיצד מבטיחים את הצדק החלוקתי? כרגיל בעשור האחרון: הכו בקיבוצים - הצילו את המדינה.
מעשה שטן: מכל המגזרים בארץ ישנו מגזר אחד ויחיד, בו לא תתאפשר העברת הבעלות בדירות המגורים. זו ההתיישבות העובדת. לא זו בלבד שחברי הקיבוצים - רבים מהם מבוגרים, כמעט כולם תושבי הפריפריה - נדרשים לשלם פי תשעה עבור היוון זכות המגורים (מגרש טיפוסי של 350 מ"ר לבית אב) ביחס לחוכר העירוני למגורים, אלא שכעת הם מוצאים אל מחוץ לגדר; כאן לא ייתנו להם את הבעלות.
והנה, בתמצית, "שיטת השקשוקה"
מכה בנו במלוא עוצמתה: מספרים לנו על העברת בעלות בכל מגזר המגורים, שעה שבעצם בבניה הרוויה יש עוד משנת 2006 חקיקה הקובעת את העברת הבעלות, ולכן החידוש הוא אך ורק בהעברת הבעלות על צמודי הקרקע, ומערבבים את כולם במחבת אחת ענקית כדי שלא תיחשף ערוותה של "אם כל הרפורמות" - הטבות לבעלי הווילות. ובהזדמנות זו מושלך הטרף - טובי בניה של הארץ הזאת, ותיקי ההתיישבות העובדת - לעבר ההמון, ומוקרב על מולך ההפרטה. סדום כבר אמרנו? עמורה כבר הוספנו?
- הכותב הוא יו"ר הוועד הציבורי "כאן ביתי
"
