בסוף חודש מרץ האחרון, כחודשיים לאחר ששככה האש במבצע "עופרת יצוקה", נחנך בנתיבות
מתחם קניות ענק - 'גלובס סנטר'. המרכז החדש, פרי יוזמתם של שני יזמים תושבי האזור, גבי טרבלסי ונסים מלכה, משתרע על שטח של 5,500 מ"ר וכולל 30 חנויות של רשתות אופנה, אופטיקה, הנעלה וספרים.
30 מיליון שקל הושקע בפרויקט, לא לפני ששני היזמים קיבלו, כך הם ציינו ערב חנוכת המיזם, את ברכתו של הרב יורם אברג'ל
מנתיבות.
"שאלתי את הרב אברג'ל בזמנו", צוטט אז אחד היזמים, נסים מלכה, "אם כדאי לי להשקיע בעיר. הרב לא היסס ואמר לי, כי יש ברכה גדולה בעיר וכדאי לך להשקיע. עשינו בדיקות לפני שהחלטנו להשקיע במקום וגילינו שכוח הקנייה כאן שווה לכוח הקנייה בעיר גדולה במרכז הארץ".
זמן לא רב לאחר מכן נפתח בעיר סניף גדול וחדש של חברת 'שופרסל', וגם רשת הספרים 'סטימצקי' הודיעה באחרונה על פתיחת חנות מטעמה בעיר.
לא ברור אם רוחם של הרבנים וה"באבות" היא זו שמשפיעה על מצב הנדל"ן בעיר, אך מתברר שהמצב הכלכלי פוסח על נתיבות וכמעט ואינו מורגש בתחום הנדל"ן.
"נתיבות", אומר לנו מתווך דירות מקומי, "היא מקום שכיף לגור בו. יש פה מסחר חזק ובעלי עסקים משקיעים כאן. אנשים באים לעיר מיישובי הסביבה ולא מעט אנשים בוחרים לבוא ולהתגורר כאן".
סיור בנתיבות בימים אלה מגלה שכמעט ולא תמצאו שלטים בנוסח "להשכרה" או "למכירה". מלאי הדירות, הן למכירה והן להשכרה, שואף לאפס.
הביקושים הולכים וגדלים וההיצע נמוך ביותר. התוצאה: ייקור הולך וגובר של הדירות.
"זו כבר תקופה ארוכה שהביקושים לדירות רק גדלים", מציין אמיר כהן, מנהל המכירות של חברת הבנייה 'י.ח.דימרי', החברה הקבלנית הגדולה, שבסיסה בנתיבות. "הבעיה היא שאין בעיר מלאי של דירות וזה כמובן מעלה את מחירן. זה בא לידי ביטוי גם לגבי דירות עממיות וגם לגבי בתי צמודי קרקע וקוטג'ים. פשוט אין קרקעות זמינות שהופשרו לבנייה בנתיבות".
כהן יודע לספר כי רק השבוע נמכרה בעיר דירה שנחשבת לעממית, בת 4 חדרים, תמורת 575 אלף שקל, כאשר לפני כחצי שנה דירה דומה נמכרה תמורת 490 אלף שקל.
בפרויקט 'בנה ביתך', למשל, זינק מחירה של דירת קרקע בת 5 חדרים הבנויה על שטח של חצי דונם לכדי מיליון וחצי שקל. עלייה של כ-200 אלף שקל בהשוואה למחירה לפני חודשים אחדים.
לכאורה, ניתן היה לחשוב שהמלחמה האחרונה השפיעה לרעה על מצב הנדל"ן בעיר, שנכנסה אף היא לטווח רקטות ה'קסאם' וטילי ה'גראד'. עשרות רקטות וטילים נורו לעבר העיר, אחד מתושבי העיר נהרג מפגיעת טיל, כמה אחרים נפצעו ובתים רבים ניזוקו. המיגוניות הפזורות ברחובות העיר הן מזכרת למצב הביטחוני השורר באזור, אך מתברר שחצי שנה לאחר תום הקרבות, ענף הנדל"ן בנתיבות רואה ימים יפים.
"ראינו", אומר אמיר כהן, "בתקופה שלפני המלחמה וקצת לאחריה קפיאה מסוימת במכירת דירות בעיר, אך זה היה נקודתי בלבד. חודש לאחר תום המלחמה כבר חזרנו לשגרה והמרוץ לדירה התחדש במלוא עוזו".
מחסור בקרקעות זמינות יצר מצב לפיו מעט מאוד בנייה ניכרת בעיר. בחברת 'י.ח. דימרי' אמנם מחזיקים בקרקעות הנמצאות בהליכי תכנון, אך הם טרם הופשרו לבנייה. בינתיים, מוכרת החברה את הדירות שבנתה בתקופה האחרונה, כמו את 20 הקוטג'ים סמוך לשכונת 'נטעים' במערב העיר. בקרוב גם עתידה החברה לשווק עוד כמה עשרות דירות בבנייה רוויה, קרי בבנייני מגורים.
נכון לעכשיו, יש בנתיבות התחלות בנייה באזור שבו מתגוררת האוכלוסייה החרדית וגם נבנות דירות גן וקוטג'ים דו-קומתיים במערב העיר. כ-200 דירות נבנות לקהילה החרדית, ההולכת וגדלה בעיר, כאשר כל דירה משתרעת על שטח של 100 מ"ר.
"נתיבות", מציין מתווך מקומי, "היא אבן שואבת לאוכלוסייה חרדית. רבים מהבאים לכאן מבקשים להתגורר בסמוך לישיבות ול'כוללים' של הרבנים המקומיים. אם ניקח בחשבון שמשפחה חרדית ממוצעת היא גם מרובת נפשות, אזי הצורך בדיור מתאים הולך וגדל בהתאם. זה נכון גם לגבי דירות למכירה וגם בתחום השכרת הדירות".
אוריאל נמיר מעלה סוגיה נוספת אשר יש לה השלכות על מצב הנדל"ן בעיר. "יש פגיעה בשווי הנכסים", מציין נמיר, "בבתים שאין בהם ממ"ד. היום, בעקבות המלחמה, יש בציבור מודעות רבה בנושא הזה. צריך לזכור שעד שנות ה-90 לא היתה חובת בניית מרחב מוגן בדירה. דירות כאלה הן באופן טבעי פחות מבוקשות בשוק הנדל"ן ופחות אטרקטיביות. ברור, שדירה ללא ממ"ד השווי שלה יורד ונפגע. כך או כך, מחירי הדירות עולים בהתמדה".
לא רק בנתיבות גדל הביקוש על ההיצע. גם ביישובי הסביבה, כך למשל בתחום המועצה האזורית שדות נגב, ניכרת באחרונה התעוררות נדל"נית שלא זכורה כמותה כבר שנים רבות.
"בכל יישובי המועצה", מציין אורן חדד, מנהל היחידה לפיתוח אסטרטגי במועצת שדות נגב, "מתקיימת הרחבה קהילתית. חלק גדול מהיישובים סיימו את שיווק מגרשי ההרחבה הקהילתית של השלב הראשון והם כבר עוברים לתכנון וביצוע השלב השני. ביישובים מסוימים כבר עובדים על השלב השלישי של ההרחבה הקהילתית".
