קשה להפריז בחשיבות הידיעה שהתפרסמה ב"ידיעות הקיבוץ" תחת הכותרת "המיסוי הפנימי
יורד", והכריזה כי המיסוי הפנימי בקיבוצים יורד. הידיעה חשפה קריסה מואצת של רשת הביטחון, המודל שבחרו כשני שלישים מהקיבוצים שהחליטו לעשות שינוי. רו"ח דורון שטיין, ממשרד "BDO זיו והאפט", דיווח בידיעה כי משרדו ערך סקר מיסוי פנימי בקיבוצים הדיפרנציאליים - מיסוי שנועד, כזכור, ל"ערבות הדדית, מימון פנסיה
לאוכלוסייה המבוגרת ולבעלי צרכים מיוחדים, ילדים ומבוגרים", קרי: למימוש ההבטחות וההתחייבויות החגיגיות שניתנו בתוכניות השינוי שאושרו בקיבוצים.
מה נמצא בסקר? בלמעלה מ-50% מהקיבוצים שעברו הפרטת שכר קיימת מגמה של הפחתת המיסוי הפנימי שמשלמים החברים בקיבוץ. בכמה קיצצו? לפי שטיין, בקיבוצים רבים הפחיתו את המיסוי בשיעור של 75%. התוצאה: הרחבה של החורים והקרעים ברשת הביטחון. חברים רבים מאלה שזקוקים להגנתה ייפלו דרכם וייחשפו לעוני ומחסור. כזכור, תסריט שלפיו המיסוי הפנימי יבוטל או יגומד לא הוצג לחברים כשאושרו תוכניות השינוי. להיפך: פיתו אותם בהצהרות שהמיסוי הפנימי הגבוה יממן כל מה שהובטח להם, וללא הגבלת זמן.
מהי הסיבה לקיצוץ? לפי שטיין "קיימת סכנה של הסבת הכנסות אל מחוץ לקיבוץ, והפיתוי של חבר קיבוץ להסבת ההכנסה גובר בעת שהמיסוי הפנימי גבוה". זה היה צפוי. רק תמימים ומיתממים התעלמו מהצפי שבעלי השכר הגבוה יתקוממו כשיידרשו לשלם מיסוי פנימי כבד לקיבוץ ומס הכנסה בשיעור גבוה לאוצר המדינה. היה ברור שהם יילחצו ויאיימו עד שהקיבוץ ייכנע ויקצץ במיסוי הפנימי, כדי שלא תהיה "הסבת הכנסות אל מחוץ לקיבוץ" (קרי: העלמת הכנסה), ושחלק מבעלי ההכנסה הגבוהה יעזבו את הקיבוץ ויחיו בו כתושבים שפטורים מעול המיסוי הפנימי ומהמחויבות לערבות הדדית.
איך השפיעו הקיצוצים? לפי שטיין, "עובר תקציב הקהילה רה-ארגון על מנת להתאימו שוב למקורות העומדים לרשותה". רה-ארגון והתאמה הן מילים מכובסות שמשמעותן האמיתית היא פגיעה מהותית בפנסיה ובערבות ההדדית, וצמצום או חיסול פעילויות בקהילה.
מה צפוי בעתיד? שטיין, בתמצות יבשני ופסקני, קובע: "לא ניתן למסות חברים לאורך זמן מעבר למסים הרגילים". שטיין אינו מהזרם השיתופי, גם אינו קיבוצניק, ולא ערך סקר בקיבוצים מעטים שנבחרו באורח סלקטיבי כדי לאושש טיעונים של תומכי השיתופי או הדיפרנציאלי. שטיין הוא מקצוען שאסף נתונים עובדתיים וניתח תהליכים בקיבוצים המשתנים.
המסקנה העגומה מממצאי הסקר היא שהקיצוץ העמוק במיסוי הפנימי גורם לאובדן מקור מימון עיקרי ולקריסה הכרחית של רשת הביטחון. למעשה, הקיבוצים הופכים ליישובים קהילתיים גם כשהם ממשיכים להתחזות לקיבוצים. סביר להניח שאילו חברי הקיבוצים האלה היו יודעים מראש מה צפוי להם, רובם היו מצביעים נגד השינוי. היום כבר מאוחר להתחרט. השינוי הוא בלתי-הפיך. בעלי ההכנסות הגבוהות לא יבטלו את קיצוצי המיסוי שיזמו, כדי להפיח חיים חדשים בערבות ההדדית הגוססת. קיבוצי השינוי עברו את נקודת האל-חזור בדרך להיותם יישובים קהילתיים.
אשר יגורנו בא. הסקר של שטיין הוכיח טיעון מרכזי של מתנגדי השינוי: אין מודל דיפרנציאלי יציב ובר-קיימא. המודל המשולב קרס והוחלף ברשת הביטחון. הקיצוץ במיסוי הפנימי ממוטט את רשת הביטחון, כך שלטווח הארוך הבחירה היא רק בין קיבוץ שיתופי ליישוב קהילתי. זה אינו איום שנועד להפחיד. להיפך: יישוב קהילתי, כפר או עיירה, הוא מודל יציב שמתפקד בהצלחה במשך אלפי שנים.
אין כל רע בקהילה פורחת ומשגשגת שאינה קיבוץ, ואין בה שיתוף בנכסים וערבות הדדית. אבל, יש בה הרבה ממה שמבטיחים חסידי הדיפרנציאלי: שפע צעירים וילדים על הדשא, חגים ואירועים משותפים כמו בעיירות אמריקניות בקאונטרי, ואפילו המון מתנדבים ליחידות האיכותיות בצה"ל.
אני מאמין בקיבוץ השיתופי ומקווה שיתקיים וישגשג. אבל, לקיבוצים שמאסו בשיתוף ומתלבטים באיזו חלופה לבחור, ולקיבוצים שבחרו ברשת הביטחון, כדאי ורצוי להפוך בהקדם ליישובים קהילתיים. זה יחסוך מחבריהם מה שבאמת מפחיד: הרבה שנות סבל בקיבוץ של רשת הביטחון - יצור כלאיים מתפורר שבו, בגלל קיצוץ אכזרי ומתמשך במיסוי, ההבטחות לחברים מופרות, הפערים מתרחבים, העיוותים מעמיקים ומתנהלת מלחמת הכול בכול על משאבים מצטמקים. זה כמו בעדרי חיות באפריקה, שבעונת היובש נלחמים לחיים ולמוות על מעט המים שנותרו בשלולית גוועת בשמש הלוהטת.
להפוך קיבוץ ליישוב קהילתי זה יותר פשוט, יותר הוגן ויותר צודק. מקצים חלק מנכסי הקיבוץ, לפני שהחזקים בצמרת ישתלטו עליהם ויתחלקו בשלל, לתאגיד מוגן כחוק שיבטיח את קיומם ורווחתם של הוותיקים,
המוגבלים והחלשים. מחלקים את שאר הרכוש ואת פירותיו, הרווחים, בין החברים על-פי הוותק - ואיש לאהליו, ליישוב הקהילתי, בלי אשליות וציפיות שווא.
תהום עמוקה - ובין קיבוץ ליישוב קהילתי יש תהום כזו - לא עוברים בצעדים מהוססים שסופם התרסקות. מעבר כזה עושים בקפיצה אחת, גדולה ונועזת.
