זליגמן: "אין שום סיכוי להגדלת פנסיית המינימום"

"מבקר המדינה אינו מבין מהו קיבוץ", אמר עו"ד אורי זליגמן, רשם האגודות השיתופיות, בכנס יו"רים ומנהלי קהילות בקיבוצים המתחדשים, כשהדף טענות שהושמעו כלפי התנהלות משרד רשם האגודות, בדוח מבקר המדינה. לדברי זליגמן, קיבלו לאחרונה כ-120 קיבוצים "מכתב התראה" ממשרד רשם האגודות השיתופיות, "לסיים את הליך סיווג הקיבוץ בתוך שלושה חודשים, אחרת תישקל נקיטת אמצעים נגד הקיבוץ".

יחד עם זאת, אמר רשם האגודות, אם יפנו קיבוצים בבקשות למתן ארכה, תישקל בקשתם בחיוב. כיום נותרו 88 קיבוצים שמסווגים כשיתופיים, לצד 65 קיבוצים שכבר סווגו כ"מתחדשים". ככל שאין פערים תקציביים העולים על 25%, אומר משרד הרשם, ניתן עדיין לראות בקיבוץ "שיתופי"; אך גם קיבוץ שתקציב חבריו שוויוני והוא מקצה מניות לחבריו בתאגידי הקיבוץ - אינו עוד קיבוץ שיתופי. גם "שיוך דירות פנימי" טעון שינוי תקנון.

באשר לגובה הפנסיה, הסביר רשם האגודות - בכנס שנערך ב-16.6 על-ידי משרד עורכי הדין, י. זלצמן, גילת, קנולר, גראוס, סלומון ושות' ופירמת "BDO זיו האפט", בנושא "ניהול קהילה בעידן החדש" - כי ההליך המורכב שבסופו של דבר קיבל ביטוי בתקנות הערבות ההדדית, לפיו "סכום הגמלה הפנסיונית" יהיה בגובה של 35% מהשכר הממוצע במשק - הוא סוג של פשרה אליו הגיעו התנועות, רשם האגודות ומשרד המשפטים.

"אין שום סיכוי שניתן לשנות זאת", אמר הרשם בהקשר להחלטת מועצת התנועה הקיבוצית והלחצים מצד ותיקי הקיבוצים לבדוק את הגדלת הסכום. "עמדת המדינה תהיה שלא להתערב בכך. כמובן שאם קיבוץ יבקש להעניק פנסיה בשיעור גבוה יותר - הוא יכול לעשות זאת. האגף לאיגוד שיתופי יבדוק כל תלונה של חבר שאינו מקבל את הגמלה הפנסיונית בנוסף לתשלומי הביטוח הלאומי. העמדה היא שאין לנכות סכומים מסכום הפנסיה, הניתנים באותה מידה לכלל החברים בקיבוץ", אמר הרשם.

מנהלי קהילה ומזכירים מקיבוצי הגליל-העליון וצפון רמת-הגולן (השמות שמורים במערכת) העבירו השבוע מכתב לרשם האגודות בנושא הפנסיה הקיבוצית. בין השאר כתבו: "סביב הצעת הפשרה, המבוססת על קביעת רמת פנסיית מינימום בגובה 35% מהשכר הממוצע במשק - נוצר קונצנזוס. בדיון שהתקיים במועצת התנועה על סעיף כבד ומשמעותי זה לא באו לידי ביטוי ההחלטות של הנהלות הקיבוצים, שבסופו של דבר ייאלצו להתמודד עם העלויות הנוספות, ועם משבר אמון שייווצר כאשר החברים יבינו שההחלטות הנוגעות לכיסם אינן מתקבלות בהסכמה בבית, אלא בחוץ, ומבלי להתחשב בכלל בדעתם. קבלת רף של מעל 35% מהשכר הממוצע תשים בסימן שאלה את כל ההסכמות שהושגו עד פה, כולל עקרונות הערבות ההדדית".

האחריות על הקיבוץ

מיכאל גל, מנהל תחום החקלאות ברשות המסים, ציין כי הנוהל החדש לגבי חברי קיבוץ, בין אם הם שכירים או עצמאים, או הקימו יזמויות פרטיות - הוא שאין הם רשאים לפנות עצמאית לפקידי השומה. "כל תיאום מס או פתיחת תיק צריכה להיות אך ורק באמצעות מוסדות הקיבוץ", הוא אומר. "בעבר אפשרו לחברים לעשות זאת בעצמם, ומסדרונות פקידי השומה 'נסתמו' בחברי קיבוץ". חבר קיבוץ, מציין מיכאל גל, הוא קודם כל חבר קיבוץ, "ולכן, הפנייה צריכה להיעשות באמצעות הנהלות הקיבוץ, שיכולה לאשר לחבר בכתב לפנות גם בעצמו".

רו"ח ועו"ד אייל פישביין, העוסק במיסוי קיבוצים ואגודות שיתופיות במשרד רואי חשבון BDO, ציין כי העמדה הזו, שאין לאפשר ליזמים (שאינם חברים "בעצמאות כלכלית") לפתוח תיקים במס הכנסה - מעבירה, למעשה, אל הקיבוץ את האחריות הדיווחית בגין היזמים. "יש בכך משום הטלת אחריות כבדה על הקיבוץ", אמר פישביין, "במיוחד לנוכח הפסיקה שקבעה כי מי שחותם על דוחות לרשויות, נתפש כמי שיודע את תוכנם ועומד מאחוריהם. לעניין ניהול ספרים ופסילת ספרים - עשויות להיות השלכות כבדות על הקיבוץ".

עו"ד אביתר קנולר (ממשרד עורכי הדין י. זלצמן, גילת, קנולר, גראוס, סלומון ושות') התריע לפני הקיבוצים: "כללי המשחק השתנו".

לדבריו, על הקיבוצים לשנות את התפישה הניהולית, ובמקרים מסוימים עליהם לצפות מראש את ההליך המשפטי ולהתכונן לקראתו. "איך אמור להחליט שופט", שואל עו"ד קנולר, "כאשר מגיע אליו מקרה בו טוענת משפחה, בקיבוץ בו מתקיים הליך של שיוך דירות, שיש לבנות בית חדש לחברה בת 88? איך ניתן להסביר בבית המשפט את כל ההתנהלות הקיבוצית הפנימית?".

סגנית שר התמ"ת, ח"כ אורית נוקד (מקיבוץ שפיים), אמרה בכינוס שהיא פועלת לחקיקת חוק האיגוד השיתופי, שיחליף את הפקודה המנדטורית ויבטא בצורה טובה יותר את המציאות המשתנה בקיבוצים היום. במשרד רשם האגודות וב"ועדת התחיקה" של מועצת האיגוד השיתופי כבר קיימת טיוטת הצעת חוק, בשלבי הכנה מתקדמים.