ליואל מרשק,
אנו רואים בשאט נפש את מעורבותך, במסגרת אגף המשימות של התנועה הקיבוצית, בחסימת המעברים
לסחורות לרצועת עזה ביום שלישי השבוע (23.6) כל עוד לא יוחזר גלעד שליט.
נבהיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: שחרורו של גלעד שליט משבי החמאס הוא חובתה הערכית והמוסרית הראשונה במעלה של ממשלת ישראל, ואנו רואים בדאגה ובחרדה אדירה את העובדה שהדבר לא נעשה עד כה, כאשר המחיר נקוב וידוע מראש. אולם, לקשור בין שחרורו של גלעד שליט לבין חסימת המעברים ומניעת העברה של מוצרים בסיסיים ואלמנטריים למיליון וחצי תושבי הרצועה - הנו פופוליזם זול ומסוכן ופשע מוסרי והומניטרי שהדעת אינה סובלת. לא עוד!
נניח, לדוגמה, יואל, שמספר חיילים מתל-אביב ביצעו פשעי מלחמה במהלך השנים האחרונות בעזה - האם היית מצדיק את הרעבתם של כל תושבי תל-אביב במשך שנים, בתגובה על כך? האם היית מצדיק מניעת תרופות ומוצרים בסיסים מילדים, מנשים, מזקנים ומחולים?
היד שהוציאה מעזה ילדים יתומים
שכל עולמם חרב עליהם אחרי המלחמה שם, היא אותה היד שמבקשת עכשו להרעיבם. תוכל להסביר לנו איך בדיוק פועל ההיגיון הזה, יואל?
האם אי-פעם הביאה ענישה קולקטיבית אכזרית ורבת-שנים של אוכלוסייה שלמה, על נשיה וטפה הנדכאים וחסרי התקווה - להתמתנות ולהישגים פוליטיים כלשהם?
שנים של מצור על רצועת עזה יצרו קטסטרופה אנושית והומניטרית, שמתרחשת קילומטרים ספורים מביתנו.
כל חירויות האדם הבסיסיות ביותר ניטלות מתושביה במשך שנים, והדברים האלה נעשים בשמנו ובאחריותנו. הרוב המכריע בחברה הישראלית לא רוצים לשמוע ולא רוצים לראות. לבם גס עד זרא לנוכח סבל הזולת. אנחנו מסרבים להמשיך ולהפנות את מבטנו. אנחנו מבקשים לזעוק את סבלם ולהנכיח אותו לציבור, ודווקא מכאן!!
גייס את הדחפורים שלך לבנייה וליצירה, יואל, ולא נגד חפים מפשע, שכבר אין להם (כמעט) שום דבר להפסיד. שאט-נפש ממלא אותנו לנוכח מעשייך המתוקשרים, ולנוכח העובדה שמעשים אלה מתרחשים ואף ממומנים על-ידי התנועה הקיבוצית, שחלק מאתנו חברים בה.
- החתומים על המכתב הם חברים בקבוצת "קול אחר" משדרות ומקיבוצי עוטף-עזה
